קריירה ולימודים

התוכנית הלאומית לגמילה מזום

המטרה הייתה ועודנה חשובה וטובה ביותר - לספק תחלופה ראויה לפגישות פנים אל פנים. אך בפועל הכנסנו את עצמנו להתמכרות לא פשוטה, שכעת אנו נאלצים להתמודד עם תוצאות המינון הבלתי מבוקר שלה
מיכאל שמייצר (צילום רותם אורגד)
בשבוע ליל הסדר באפריל 2020 נכנסה ישראל לסגר הראשון ובאותה העת נכנסו לחיינו, ביתר שאת, תוכנות לקיום שיחות וידאו וועידות וידאו למיניהן ובהן בעיקר תוכנת הזום, אך גם טימס של מיקרוסופט, גוגל מיט ואחרות. המטרה הייתה ועודנה חשובה וטובה ביותר - לספק תחלופה ראויה לפגישות פנים אל פנים. אך בפועל הכנסנו את עצמנו להתמכרות לא פשוטה, שכעת אנו נאלצים להתמודד עם תוצאות המינון הבלתי מבוקר שלה.
לפי מחקריהם של צ׳אי ועמיתיו (2020), עזריאל ועמיתיו (2020) ומחקרים אחרים, פגישות וידאו ועידות גורמות לעייפות ותשישות (zoom fatigue), פגיעה ביעילות (העובדים שלא מספיקים לסיים זום אחד ולהתפנות בביצוע המשימות עצמן וכבר צריכים לעלות לזום אחר) וגם לשחיקה הדרגתית. 
עוד מעידים מחקרים, כי הנטייה לחשוב שהזום מאפשר לעשות כמה דברים בו-זמנית (מולטי-טסקינג), מוטעית, וכי התפצלות לכמה משימות במקביל למעשה פוגעת בביצועים שלנו. וזאת מכיוון שפעולות שונות דורשות הפעלת אזורים שונים במוח האדם, ובסופו של דבר עולה כי הזמן בו אנו יעילים עלול לרדת עד 40%. 
הזמינות והקלות של הפלטפורמה הפכו את השימוש לתכוף, וכאן נשאלת השאלה, למה לא להתקשר? או לשלוח הודעה או מייל? ריבוי הפעלה בו-זמנית של החושים, בהייה במשבצות על המסך והקיפאון של הפנים והגוף שדורש הזום אינם טבעיים לאינטראקציה בין בני האדם, כפי שמעיד המחקר של חסון ועמיתיו (2004).
אל תבינו אותי לא נכון, אנחנו בני ובנות מזל שיש בידינו את הכלי הנהדר של מפגשי אונליין, הבעיה היא לא עצם קיומו,  כי זו דווקא ברכה גדולה שאפשרה לנו להתמודד יותר טוב עם המגפה העולמית, להמשיך בלימודים ובעבודה ולשמור על קשר עם משפחה, חברים וקרובים גם כששדות התעופה נסגרו, ובכבישים הוצבו שוטרים ופקחים לשמירה על הסגר, אלא מינון השימוש בו הוא הבעייתי.
התמכרנו לזום כמו לצריכת סוכר ומלח, וכעת אנו צריכים להתגבר על האינסטינקט הראשוני של רבים מאיתנו להציע ״בואו נעלה בזום״, ונשאל את עצמנו האם זה אכן חיוני? והאם אין אלטרנטיבה אחרת? ואם כבר החלטנו לקיים את האינטראקציה בזום, כדאי להשתדל לא להאריך שלא לצורך, אם יש צורך בזום ארוך, שווה לשקול לשלב הפסקה של כמה דקות להתרעננות, ואם העניין מוצא ישנה גם האפשרות לסיימו לפני הזמן. מקיימים זום אחרי זום? שווה להפוך פגישות של שעה ל-50 דק׳ ולייצר הפסקות קצרות כדי להימנע מלהגיע לפגישה הבאה באיחור, מותשים וסחוטים. בואו נשמור על הברכה - ברכה ולא נהפכה לקללה. 

ואם לא די בעייפות ובחוסר יעילות, המחקרים מעידים על השלכות מתמשכות נוספות של שימוש בזום ובהן: חוסר עניין בביצוע פעילויות; יחס ציני ופסימי לסביבה; קושי להתמקד ולזכור מידע; מחשבות שליליות – על עצמי, על אחרים ועל העתיד; רמות נמוכות של שביעות רצון מהחיים; פגיעה בראייהף יצירת חרדה, מתח, עצבנות ודכדוך.
חשוב לומר שהזום פוגע לא רק בעובדות ועובדים, אלא גם בסטודנטים ובתלמידים. לפי נתונים, שמתפרסמים בתקשורת ובפרסומים אקדמיים שונים כגון המחקר של פאוואז ועמיתיו (2020), על דכדוך, מתח דיכאון וחרדה, הימאסות, עייפות זום וחוסר רצון להמשיך ללמוד דרך התוכנה מפאת החסרונות המוזכרים. 
הגמילה משימוש אינטנסיבי מדי לא פשוטה ותדרוש הסתגלות והשתדלות מכולנו, שהרי מה שהפך לכל כך זמין, נגיש וקל, קשה לוויתור ודורש מאמץ מיוחד. אך התועלות בטווח הרחוק גדולות ורבות לאין שיעור וייטיבו עם כולם.
הכותב הוא יועץ תקשורת במשרד תקשורת ואסטרטגיה בן חורין אלכסנדרוביץ'.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה