שבוע לאחר חג הפורים, בתאריך 25 במרץ, כ"ב באדר ב', יוחלף במדינת ישראל שעון החורף, ונעבור כולנו לשעון קיץ. המעבר יתרחש באותו לילה שבין חמישי לשישי, כאשר בשעה 2:00 יש להעביר את השעון שעה קדימה ל-3:00.
בישראל, שבה הקיץ יותר ארוך, שעון הקיץ יימשך 219 יום, לעומת שעון החורף שנמשך 145 יום. שעון החורף יחזור ב-10 לאוקטובר. למעשה, הסיבות למעבר הן יותר כלכליות. בין היתר, משום שבשעון קיץ יש יותר שעות אור, לכן משתמשים בהן בפחות חשמל – באותן שעות עבודה. בנוסף, בגלל שאור היום מתמשך לשעה יותר מאוחרת, יותר אנשים נמצאים בחוץ ונרשמת עלייה בצרכנות, ובפרט בתחומי התרבות והפנאי.
ההערכה של התאחדות התעשיינים היא, ששעון קיץ מוסיף למשק כ-300 מיליון שקל בסך הכל. למרות היתרונות שלו, במדינת ישראל עדיין קיים שעון חורף. בעבר ניסו לקדם יוזמות למעבר תמידי לשעון קיץ אך הן לא הניבו תוצאות. מספר מדינות בעולם אימצו את הרעיון הנ"ל של שעון קיץ תמידי, ורובן מדינות מתועשות. שעון הקיץ פחות מקובל במזרח הרחוק, וביפן הוא אינו נהוג כלל. שעון הקיץ אינו מקובל באזורים חקלאיים, שכן בהם ממילא שעות העבודה אינן קבועות, והעבודה החקלאית מתחילה סמוך ככל האפשר לזריחת השמש, בלא תלות בשעה הרשמית, והיא גם תלויה בעונות השנה.
שרת הפנים איילת שקד ניסתה השנה להקדים את המעבר לשעון הקיץ לתחילת חודש מרץ, אך בסופו של דבר יוזמתה לא יצאה לפועל עקב התנגדות רשות שדות התעופה, שטענו כי במועד המדובר עוד לא יהיו מוכנים לשינויים, וזה עשוי לגרום לכך שישראל לא תהיה מסונכרנת עם הארגון האירופי לבטיחות אווירית (יורו קונטרול), וייתכן שחברות התעופה יאבדו חלונות זמן (סלוטים) להמראות ונחיתות.
