ועדת העבודה והרווחה אישרה: תקופת הערעור על החלטת נכות לחייל צה"ל תוארך לחודשיים במקום חודש בלבד כיום. בתקופה זו של 30 ימים היה כל תובע צריך, לפני אישור החוק, להספיק לקבל את החלטת קצין התגמולים, לקבוע תור לרופאים ולמומחים נוספים, לקבל את חוות דעתם ולגבש ביחד איתם את נוסח הערעור
ועדת העבודה והרווחה, אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק, המאריכה לחודשיים – במקום חודש אחד היום – את התקופה בה ניתן לערער על החלטת ועדת משרד הביטחון לחייל צה"ל האם להכיר בו כנכה, וכמה אחוזי נכות להעניק לו.
מוסי רז (מרצ) הסביר בשם חברי הכנסת המציעים, כי הליך קבלת הכרה כנכה צה"ל ע"י משרד הביטחון הוא בירוקרטי ומורכב ולעיתים מתרחש בתקופה עמוסה ורגשית עבור הנפגעים. כחלק מהליך זה, על כל נפגע לפנות בתביעה לקצין התגמולים שבסמכותו להכיר בתובע כנכה צה"ל. בכל מקרה בו התובע רואה עצמו נפגע מהחלטת קצין התגמולים הוא רשאי כיום לערער לפני ועדת ערעור תוך שלושים ימים בלבד, מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים. ועדת הערעורים יכולה להאריך את מועד הערעור בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
בתקופה זו של שלושים ימים כל תובע צריך להספיק לקבל את החלטת קצין התגמולים, לקבוע תורים לרופאים ולמומחים נוספים, לקבל את חוות דעתם ולגבש ביחד איתם את נוסח הערעור. זאת בנוסף לכך שבקופת החולים הציבוריות בישראל זמני ההמתנה לרופאים מסוימים הינם ארוכים מאוד: נכון לשנת 2019 זמן ההמתנה הממוצע לאורתופדיה הוא 20 ימים, זמן ההמתנה הממוצע להמטולוגיה הוא 29 ימים, זמן ההמתנה הממוצע לנוירולוגיה הוא 32 ימים וזמן ההמתנה הממוצע לפסיכיאטריה הוא 40 ימים.
בפועל, תובעים המגיעים מרקע כלכלי מבוסס יותר יכולים להוציא סכומים גדולים על תורים מהירים לרופאים ברפואה הפרטית על מנת לעמוד כיום בתאריך היעד הקצר להגשת הערעור, בעוד שתובעים אחרים אינם יכולים להרשות זאת לעצמם ונאלצים לוותר על זכותם להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים שהם מוצאים כשגויה.
בעוד שערעור על החלטת קצין התגמולים מתאפשר כיום בתקופה של 30 ימים בלבד, ערעור בפני ועדה רפואית לעררים על החלטת הרופא של הביטוח הלאומי על נכות כללית מתאפשר בתקופה של 60 ימים.
לפיכך מציעים חברי הכנסת להאריך את התקופה בה ניתן להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים משלושים ימים לשישים ימים, על מנת לפתור מצב לא שוויוני בעליל, הן של התובעים של משרד הביטחון לעומת התובעים של הביטוח הלאומי, והן של תובעים שיכולים לממן לעצמם תורים מהירים ברפואה-הפרטית, לעומת תובעים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם.
"מעבר להכרה בנזק שנגרם לנכי צה"ל במהלך שירותם הצבאי, נכי צה"ל נפצעו תוך כדי מילוי תפקידם, ומחובתנו להקל את התהליך שלהם אל מול אגף השיקום שבמשרד הביטחון ולוודא שהתהליך אנושי ולא מקשה יותר מאשר ההליך אל מול הביטוח הלאומי", כותבים חברי הכנסת. עו"ד גיא גלעד, ראש יחידת תביעות במשרד הביטחון, תמך בתיקון, וכך גם עו"ד שלומי מור, סגן היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי. על הצעת החוק חתומים כשישים חברי הכנסת, מהקואליציה והאופוזיציה, כמעט מכל סיעות הבית.
