הסיפור הוא לא ערכים ולא עצמאות פדגוגית, אלא כוח ושליטה. מערכת חינוך חצי פרטית שמקושרת פוליטית זה הרבה כסף והרבה גו'בים, מה שמייצר מצב שמערכת החינוך החרדית הפכה לבסיס הכוח העיקרי של המפלגות החרדיות ושל הממסד החרדי. את זה הם מפחדים לאבד
השבוע אמרתי בדיון שעסק בתפקידי מערכת החינוך בראי שוק העבודה בכנס אלי הורביץ, שכל התוכניות היפות של משרד החינוך למערכת החינוך הישראלית, לא רלוונטיות עבור 20% מתלמידי ישראל – התלמידים החרדים - כי הם בכלל לא חלק מהמערכת.
3.8% בלבד מהתלמידים החרדים לומדים בחינוך הממלכתי חרדי - הממ"ח - המקבילה החרדית של הממלכתי והממלכתי דתי. כל השאר לומדים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר) בבעלות החינוך העצמאי, מעיין החינוך התורני ושלל עמותות חינוך אחרות. והבעיה היא לא רק לימודי הליב"ה (הבנות לומדות, הבנים חלק כן וחלק לא) אלא שבעוד מערכת החינוך הממלכתית נמצאת במהלך מתמיד של שיפור והתקדמות מבחינת התוכן, הפדגוגיה, והמעטפת שהיא נותנת לתלמידי השילוב, מוסדות החינוך במוכש"ר החרדי תקועים בשנות ה80, כך שהפער גדל מיום ליום.
מאז הקמת הממ"ח ב2013 על ידי שי פירון ועד היום, הוא לא הוסדר בחוק ובנהלי משרד החינוך. כך שהורים שמבקשים שילדם ילמד בממ"ח, הרשות המקומית אינה מחויבת לכך, ויכולה לשלוח אותו לחינוך החרדי המוכש"ר. גם מוסדות חרדיים שמעוניינים לעבור מהמוכש"ר לממ"ח נתקלים בקשיים מצד הרשויות.
סיימתי את דברי בכנס בקריאה לממשלה בחודשים המועטים שנותרו לה לעגן בחוק את הזכות של הילד החרדי לחינוך ממלכתי חרדי, או לפחות לפרסם נהלים שיקלו על הרחבת הממ"ח.
חבר הכנסת גפני הגיב לדברי, הביע התנגדות חריפה לממ"ח בטענה שכל מהות החינוך החרדי הוא העצמאות הפדגוגית שמאפשרת לחרדים לחנך את ילדיהם לפי אמונתם, בזמן שהממ"ח מקבל את ההוראות הפדגוגיות של משרד החינוך, וקרא להוריד את הממ"ח מסדר היום.
העניין הוא שטענת העצמאות הפדגוגית אינה נכונה. החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני מחויבים על פי החוק ללימודי ליב"ה מלאים. ספרי הלימוד צריכים אישור ממשרד החינוך ובממ"ח משתמשים באותם ספרים. אותם מפקחים חרדים מהמחוז החרדי במשרד החינוך מפקחים גם על בתי הספר החרדיים במוכש"ר וגם על הממ"חים. וההורים והמנהלים בממ"ח – כולל מקהילות חרדיות הארדקור - מדווחים שמשרד החינוך מאפשר חינוך חרדי והתאמה של ספרי הלימוד ותכני הלימוד לקהילה החרדית.
אז למה גפני מפחד? הסיפור הוא לא ערכים ולא עצמאות פדגוגית, אלא כוח ושליטה. מערכת חינוך חצי פרטית שמקושרת פוליטית זה הרבה כסף והרבה גו'בים. החינוך העצמאי קשורים ישירות ליהדות התורה. מעיין החינוך התורני קשורים ישירות לש"ס. העמותות הקטנות יותר מתנהלות לעיתים כעסק למטרת רווח לכל דבר. והאפשרות שיש למנהלי עמותות החינוך להפלות תלמידים בקבלה למוסדות נותנת להם כוח רב מאד על חברי הקהילות החרדיות. כל זה מייצר מצב שמערכת החינוך החרדית הפכה לבסיס הכוח העיקרי של המפלגות החרדיות ושל הממסד החרדי. את זה הם מפחדים לאבד. סרטון התגובה של גפני | ארכיון
הורים חרדים בכל רחבי הארץ מנסים לפתוח ממ"חים, ולא מעט בתי ספר מוכש"רים של קהילות חרדיות הארדקור מבקשים לעבור לממ"ח כדי לשפר את איכות ההוראה, להעלות את שכר המורים והמורות, לקבל מבנה ראוי, ולתת לתלמידיהם את הבסיס שכל ילד אחר במדינה מקבל, מבלי לוותר על הערכים החרדיים ולימודי הקודש. במקומות בהם יש ראשי עיר שתומכים בממ"ח הממ"ח מתרחב, ומשפחות חרדיות עוברות מערים בלי ממ"ח לערים עם ממ"ח.
בפתח תקווה נפתחו בשנים האחרונות 11 גני ממ"ח שחצי מהילדים בהם הם ילדי אברכים, ונסגרו שישה גנים של המוכש"ר. גפני ושותפיו בפוליטיקה ובממסד החרדי רואים את זה וחוששים שאם המדינה תהיה מחויבת לספק חינוך ממלכתי חרדי לכל המעוניין בכך, הממ"ח יצמח במהירות מ3.8% ל40%. אני מבינה אותם, מעטים הם האנשים שיהיו מוכנים לוותר על הכוח והשליטה שלהם, והדבר הזה נכון לגבי כולנו. רבנים חרדים שהעבירו מוסדות חינוך שהיו בבעלותם לידי משרד החינוך, כשרק טובת הילדים וההורים לנגד עיניהם – עשו מעשה לא מובן מאליו שמעיד על גדלות נפש. הלוואי ויבוא יום שהפוליטיקאים החרדים יצטרפו אליהם ויעבירו את כלל המוסדות החרדיים לחינוך הממלכתי חרדי לטובת הילדים, עובדי ההוראה וההורים החרדים. עד שזה יקרה, הגיע הזמן שממשלת ישראל ומשרד החינוך יסדירו את החינוך הממלכתי חרדי וישוו את מעמדו למעמד החינוך הממלכתי והממלכתי דתי, כדי שלכל ילד חרדי המעוניין בכך, תהיה את האופציה ללמוד בחינוך הממלכתי חרדי.
מיכל צ'רנוביצקי היא מנהלת תוכנית "חרדים למדינה" בקרן ברל כצנלסון
