בסוף השבוע אישר שר הביטחון בני גנץ לגייס עד 25 אלף חיילי מילואים למבצע "עלות השחר". ב"כלכליסט" חשפו היום (ראשון) את כל הזכויות שמגיעות לחיילים שגויסו לטובת "צו 8".
חוק הביטוח לאומי תשנ"ה- 1955 קובע כי כל עובד שכיר בשכר חודשי, עובד שכיר לא בשכר חודשי שעבד לפחות 75 ימים ב-3 חודשים טרם שירות המילואים או עצמאי שנקרא לשירות מילואים פעיל או צו 8 זכאי לתגמול מהמוסד לביטוח לאומי.
התשלום ליום מילואים נע בין 204.34 שקל עד 1,502.5. התגמול הבסיסי לחודש עומד כיום על 6,130 שקל, ויכול להגיע עד ל-45,075 שקל, כתלות בהכנסה. כך לדוגמה, עובד שמשכורתו החודשית היא 20 אלף שקל והיה במילואים 7 ימים, יהיה זכאי לתגמול של 4,667 שקל. אם הוא היה במילואים 31 יום, הוא יהיה זכאי לתגמול בסך 21,467 שקל.
סעיף 5 לחוק חופשה שנתית קובע שימי המילואים לא ייחשבו כימי חופשה. עובד חודשי, התשלום אמור להתקבל מהמעסיק. עובד יומי או שעתי שעבד פחות מ-75 יום בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים, יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. חוק הביטוח לאומי מחייב מעסיקים להמשיך לבצע הפרשות פנסיות וקרן השתלמות לעובד שמשרת במילואים.
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 מגן על משרתי המילואים. החוק קובע כי מעסיק לא יפטר עובד באחד המצבים הבאים: שירות מילואים, קריאה למילואים, שירות צפוי במילואים או 30 יום מתום שירות המילואים.
בנוסף, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על הפלייתם של מועמדים לעבודה מחמת שירותם במילואים או קריאתם לשירות במילואים. לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, בנסיבות בהן המועמד אינו יכול להתייצב למבחני המיון בשל שירות במילואים, על המעסיק לקיים לו את המבחנים לאחר תום שירות המילואים.
