בעקבות תיקון חקיקתי שיזם משרד האוצר, נכנס לתוקף ב-1 במאי 2025 מנגנון חדש לחישוב תגמולי המילואים, המשנה באופן משמעותי את אופן הפיצוי הכספי למשרתים. השינוי מתמקד במשרתי מילואים שכירים (או מי שאינם עובדים כעת) שנקראו לשירות מילואים נוסף לאחר ה-1.5.25, ולא חלפו שלושה חודשים מאז שירותם הקודם. נקודת המפתח בתיקון היא בחינת השינויים בהכנסות - כאשר הרף המשמעותי הוא שינוי של 20% ומעלה בהכנסה הברוטו בהשוואה לתקופות קודמות.

המנגנון החדש פועל על בסיס עיקרון "רשת ביטחון" ומבטיח כי משרתים שהכנסתם פחתה לא ייפגעו כלכלית. למשל, משרת שהכנסתו הנוכחית ירדה מ-13,000 שקל ל-10,000 שקל יקבל תגמול לפי ההכנסה הגבוהה יותר - 13,000 שקל. לעומת זאת, במקרים של עלייה בשכר, המנגנון יותר מורכב: עבור עלייה של עד 20% בהכנסה, יחושב התגמול לפי ההכנסה העדכנית הגבוהה.

אך עבור עלייה משמעותית יותר (מעל 20%), התגמול יחושב לפי ההכנסה הקודמת בתוספת 20% בלבד, כאשר את יתרת ההפרש ניתן יהיה לתבוע בנפרד מהביטוח הלאומי - באמצעות המעסיק לשכירים או בתביעה אישית למי שאינו עובד כעת.

חשוב במיוחד להדגיש את ההגנה שהחוק מספק ל"גוררי שכר" - משרתים שמקבלים תגמול על בסיס הכנסה היסטורית גבוהה. כל עוד לא חלפו 90 ימים בין תקופות המילואים, התגמול לא יפחת מזה שהתקבל בתקופת החירום הראשונה. הדוגמאות מדגישות את עוצמת ההגנה הזו: משרת שבתקופת החירום הראשונה קיבל תגמול של 40,000 שקל על בסיס שכר משנת 2020, אך כיום אינו עובד כלל, ימשיך לקבל את התגמול המלא של 40,000 שקל, ובלבד שלא חלפו 90 ימים בין תקופות השירות.

עוד ב-

ביטוח לאומי משלם היום מענקים למיליוני ישראלים: בדקו בחשבון הבנק

לכתבה המלאה

המעבר למנגנון החדש כולל גם התייחסות לסיטואציות מיוחדות: משרתים שכבר נמצאים בשירות מילואים פעיל ב-1.5.25 לא יושפעו מהשינוי בתקופת השירות הנוכחית, אלא רק בתקופות הבאות. כמו כן, עבור משרתים שהכנסתם עלתה ב-20% ומעלה והעלייה נובעת מעבודה בלבד (ללא תגמולי מילואים קודמים), המעסיק יוכל להגיש בקשה לביטוח הלאומי לקבלת הפרש השכר המגיע להם. טופס בקשה להפרשים מסוג זה צפוי לעלות לאתר הביטוח הלאומי בתחילת יוני, מה שמחייב מעסיקים ומשרתים להיערך בהתאם כדי למצות את מלוא הזכויות הכלכליות במסגרת השינוי.