כסף וצרכנות
ביטוח לאומי בהודעה חשובה: התנאים לקבלת מענק עד 13,769 שקל
מי שפוטר, התפטר, יצא לחל"ת או הפסיק לעבוד מסיבה אחרת עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי – אך הזכאות מותנית בשורה של תנאים. כמה אפשר לקבל, כמה זמן ניתן לקבל את הקצבה ומה חשוב לעשות מיד עם הפסקת העבודה?
הפסקת עבודה עלולה ליצור תקופה של חוסר ודאות כלכלית, אך עבור עובדים שכירים העומדים בתנאים שנקבעו בחוק קיימת אפשרות לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. דמי האבטלה נועדו לספק למובטל אמצעי מחיה בתקופה שבה הוא מחפש עבודה, והם משולמים בהתאם לנתונים שמועברים מהמוסד לביטוח לאומי ומשירות התעסוקה.
כדי לקבל את התשלום, העובד נדרש להירשם בשירות התעסוקה, להתייצב במועדים שנקבעו לו ולהגיש תביעה לדמי אבטלה. שירות התעסוקה מעביר מדי חודש לביטוח הלאומי את מספר ימי האבטלה שנרשמו, ועל בסיס הנתונים האלה משולמים דמי האבטלה.
בביטוח הלאומי מציינים כי קיימים 5 תנאי זכאות מרכזיים. הראשון הוא תושבות: על המבקש להיות תושב ישראל או תושב ארעי, המחזיק ברישיון לישיבת קבע או ברישיון לישיבת ארעי.
התנאי השני נוגע לגיל. הזכאות מיועדת למי שמלאו לו 20 שנים ועדיין לא הגיע לגיל 67. במקרים מסוימים גם מי שטרם מלאו לו 20 עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה.
התנאי השלישי הוא הפסקת העבודה. עובד עשוי להיות זכאי אם פוטר, הפסיק לעבוד מרצונו או הוצא לחל"ת על ידי המעסיק. עם זאת, הסיבה להפסקת העבודה משפיעה על מועד תחילת התשלום. מי שיצא לחל"ת מיוזמתו, גם אם קיימת הצדקה לכך, אינו זכאי לדמי אבטלה לפי התנאים המפורטים באתר הביטוח הלאומי.
התנאי הרביעי הוא התייצבות בשירות התעסוקה. על מבקש דמי האבטלה להתייצב בשירות התעסוקה, כאשר ניתן לבצע את הרישום באופן מקוון. לאחר הרישום יש לעקוב אחר ההנחיות בנוגע למועדי ההתייצבות. מי שנרשם באתר שירות התעסוקה נדרש להתייצב בלשכה הקרובה למקום מגוריו בתוך 14 יום מהרישום באתר, כדי שזכאותו לא תיפגע.
התנאי החמישי הוא תקופת אכשרה. נדרשים לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים לפני הרישום הראשון בשירות התעסוקה. חודשי העבודה אינם חייבים להיות רצופים, וגם אינם חייבים להיות אצל אותו מעסיק. בנוסף, עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא, כך שגם יום עבודה אחד בחודש יכול להיחשב כחודש עבודה.
מה צריך לעשות מיד עם הפסקת העבודה?
בביטוח הלאומי מדגישים את החשיבות של רישום בשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה. ניתן להירשם באופן מקוון, ובמערכת ההזדהות הלאומית ניתן גם להירשם לשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לדמי אבטלה באמצעות טופס מקוון אחד. הגשת הטופס מהווה גם רישום ראשוני לשירות התעסוקה.
גם מי שהתפטר מרצונו ללא סיבה מוצדקת מתבקש להירשם מיד. במקרה כזה, הזכאות לתשלום מתחילה רק לאחר 90 ימים מיום ההתפטרות, אך הרישום בסמוך להפסקת העבודה חשוב כדי שתקופת האכשרה שנצברה תילקח בחשבון.
כמה זמן אפשר לקבל דמי אבטלה?
מספר הימים המרבי שבגינם ניתן לקבל דמי אבטלה נקבע לפי גיל המובטל ומספר התלויים בו. הימים שנקבעו לזכאי ניתנים לניצול במהלך 12 החודשים המתחילים ב-1 בחודש שבו התייצב לראשונה בשירות התעסוקה.
לפי הטבלה של הביטוח הלאומי, למי שגילו 45 ומעלה נקבעה מכסה של עד 175 ימי אבטלה, הן למי שיש לו עד 2 תלויים והן למי שיש לו 3 תלויים ויותר. בגילים צעירים יותר מספר הימים משתנה בהתאם לגיל ולמספר התלויים.
ומה לגבי סכום דמי האבטלה?
סכום דמי האבטלה ליום מחושב בהתאם לגיל ולהכנסות החייבות בדמי ביטוח ב-6 החודשים המלאים האחרונים שקדמו להתייצבות הראשונה בשירות התעסוקה. סכום התשלום החודשי מחושב לפי סכום דמי האבטלה ליום כפול מספר הימים שבהם התייצב המבוטח בשירות התעסוקה באותו חודש.
עבור בני 28 ומעלה, לדוגמה, שכר ברוטו של 10,000 שקל מזכה לפי הטבלה בדמי אבטלה של 257.81 שקל ליום, שהם 6,445 שקל לפי חישוב של 25 ימים. בשכר של 14,000 שקל מדובר ב-308.06 שקל ליום וב-7,702 שקל לפי 25 ימים.
בשכר ברוטו של 20,000 שקל, דמי האבטלה המופיעים בטבלה עומדים על 380.06 שקל ליום, או 9,502 שקל לפי 25 ימים. בשכר של 25,000 שקל מדובר ב-440.06 שקל ליום וב-11,002 שקל לפי 25 ימים.
השיעור המרבי בטבלה מגיע לשכר של 34,225 שקל, עבורו מחושבים דמי אבטלה בסך 550.76 שקל ליום ו-13,769 שקל לפי 25 ימים.
יש גם תקרה לדמי האבטלה
בביטוח הלאומי מציינים כי דמי האבטלה המרביים ליום עבור 125 ימי התשלום הראשוניים עומדים על 550.76 שקל. החל מיום התשלום ה-126, דמי האבטלה המרביים ליום עומדים על 367.17 שקל.
חשוב להדגיש כי הסכום בפועל נקבע בהתאם להכנסות ולנתונים האישיים של הזכאי, ולא רק לפי השכר האחרון. החישוב מתבסס על ההכנסות החייבות בדמי ביטוח ב-6 החודשים המלאים שקדמו להתייצבות הראשונה בשירות התעסוקה.
מה קורה אם מתפטרים?
מי שמפסיק לעבוד מרצונו עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה, אך במקרה של התפטרות ללא הצדקה, התשלום יתחיל רק לאחר 90 ימים מיום הפסקת העבודה. לעומת זאת, כאשר ההתפטרות מוכרת כמוצדקת, ניתן להתחיל לקבל דמי אבטלה מהיום הראשון לרישום בשירות התעסוקה.
בין הדוגמאות להתפטרות מוצדקת שמפרט הביטוח הלאומי: הרעה מוחשית בתנאי העבודה, נסיבות במקום העבודה שלא אפשרו להמשיך בעבודה, התפטרות בשל מצב בריאותי של העובד או בן משפחתו, שינוי מקום מגורים או מקום עבודה בתנאים שנקבעו, וכן התפטרות עקב הטרדה מינית במקום העבודה.
ומה לגבי חל"ת?
גם במקרה של חופשה ללא תשלום קיימים כללים ברורים. מי שיצא לחל"ת מיוזמתו אינו זכאי לדמי אבטלה, ואילו מי שהמעסיק הוציא אותו לחל"ת עשוי להיות זכאי מהיום הראשון להתייצבות, כאשר תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה היא 30 ימים לפחות.
אם נותרו לעובד ימי חופשה אצל המעסיק, דמי האבטלה ישולמו רק לאחר סיום ימי החופשה. לדוגמה, מי שהוצא לחל"ת של 50 ימים ונשארו לו 20 ימי חופשה, יהיה זכאי לדמי אבטלה מהיום ה-21 לחל"ת, לאחר קיזוז ימי החופשה.
אילו מסמכים צריך להגיש?
מי שכבר נרשם בשירות התעסוקה צריך למלא תביעה לדמי אבטלה באופן מקוון ולשלוח אותה בצירוף המסמכים הנדרשים. אם עדיין לא נרשם, ניתן לבצע את הרישום והגשת התביעה באמצעות טופס מקוון אחד במערכת ההזדהות הלאומית. את התביעה והמסמכים יש להגיש בתוך 12 חודשים מהיום שבו התייצב המבקש לראשונה בשירות התעסוקה.
בין המסמכים הנדרשים עשויים להיות נתוני השכר, כאשר יש לוודא שהמעסיק שידר לביטוח הלאומי טופס 100. אם הנתונים לא שודרו, יש לצרף אישור מהמעסיק על תקופת ההעסקה והשכר או תלושי שכר של 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים. חובה לצרף את תלושי השכר של 6 חודשי העבודה האחרונים, כולל התלוש האחרון.
בנוסף, יש לצרף אישור מהמעסיק המציין את סיבת הפסקת העבודה ואת התאריך שבו הופסקה העבודה. במקרים של התפטרות מוצדקת יש לצרף את האישורים המתאימים, ובמקרה של חל"ת יש לצרף אישור מהמעסיק המפרט את תקופת החל"ת הצפויה ואת יתרת ימי החופשה, ככל שקיימת.
מתי משולמים דמי האבטלה?
דמי האבטלה משולמים בהתאם להתייצבות בשירות התעסוקה. מספר הימים שעבורם משולמים דמי אבטלה עשוי להשתנות מחודש לחודש בהתאם למספר ימי העבודה האפשריים באותו חודש, כאשר ימי שבת אינם נכללים.
מועד התשלום הוא ב-12 בחודש או בסמוך לו, עבור ימי ההתייצבות בחודש הקודם. מועד התשלום עשוי להשתנות בחלק מחודשי השנה בשל חגים, ולכן בביטוח הלאומי מפנים ללוח תשלומי הקצבאות המעודכן.
5 הימים הראשונים: נקודה שחשוב להכיר
בביטוח הלאומי מציינים כי 5 ימי האבטלה הראשונים בכל 4 חודשי התייצבות רצופים, המתחילים במועד ההתייצבות הראשונה בשירות התעסוקה, אינם משולמים. עם זאת, ימים אלה אינם מופחתים ממכסת ימי האבטלה שלה זכאי המבוטח.
בנוסף, לא ישולמו דמי אבטלה עבור תקופה שבה העובד קיבל מהמעסיק תשלום עבור ימי חופשה או תשלום בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטורים, בכפוף לכללים שנקבעו.
ומה קורה אם לא מתייצבים או מסרבים להצעת עבודה?
מי שלא התייצב בשירות התעסוקה ביום שנקבע לו לא יקבל דמי אבטלה עבור הימים שממועד ההתייצבות הקודמת ועד להתייצבות הבאה. אם המבוטח החל לעבוד ולכן לא התייצב, עליו להצהיר על כך בשירות התעסוקה כדי שניתן יהיה לשלם עבור הימים שקדמו לתחילת העבודה.
גם סירוב להצעת עבודה מתאימה, להכשרה, להשתלמות או להסבה מקצועית עשוי להשפיע על הזכאות. במקרה כזה לא ישולמו דמי אבטלה עבור 90 הימים מיום הסירוב, ובנוסף יופחתו 30 ימים ממכסת ימי האבטלה של המבוטח בכל פעם שיסרב.
נסיעה לחו"ל בתקופת האבטלה
מי שנסע לחו"ל בתקופת האבטלה ולא התייצב בשירות התעסוקה כנדרש לא יקבל דמי אבטלה עבור התקופה שבה לא התייצב. לאחר החזרה לישראל ניתן להמשיך לקבל דמי אבטלה בהתאם להתייצבות בשירות התעסוקה, עד לסיום מספר הימים שנותרו בתקופת הזכאות.
עוד ב-
בביטוח הלאומי מדגישים כי המידע באתר הוא מידע כללי, וכי מומלץ לבדוק כל מקרה באופן אישי. במקרה של הבדל בין המידע המופיע באתר לבין הוראות החוק, החוק הוא שקובע.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
