לקראת ראש השנה תשפ"ז, נתונים חדשים מצביעים על עומק הפערים הכלכליים בישראל ועל הקושי של משפחות הנתמכות בסיוע לרכוש סל מזון בסיסי. מחקר של ארגון לתת, באמצעות קבוצת SFI, מעלה כי הפער בין העלות המינימלית של סל המזון לבין הסכום שמשפחות נתמכות מוציאות בפועל על מזון עומד על 1,166 שקל בחודש - כ-14 אלף שקל בשנה.

לפי הנתונים, עלות המזון המינימלית החודשית למשק בית בישראל בשנת 2026 עומדת על 3,928 שקל - עלייה של 4.8% לעומת 3,747 שקל בשנת 2025. מדובר בתוספת שנתית של 2,172 שקל למשק בית. בקרב משפחות הנתמכות בסיוע, ההוצאה בפועל על מזון עלתה ב-8.9% בתוך שנה - מ-2,536 שקל בשנת 2025 ל-2,762 שקל בשנת 2026. עם זאת, הסכום עדיין נמוך משמעותית מעלות סל המזון הבסיסי.

הפער הזה, לפי המחקר, משקף קושי כלכלי שמוביל משפחות נתמכות לוותר על מזון, הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. במקביל, לקראת החגים נרשמה עלייה של 32% בביקוש לסיוע במזון.

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, אמר: "המצב בשטח מחמיר עקב השפעות של Long War, יוקר המחיה ואי טיפול ממשלתי מערכתי בצמצום עוני ואי ביטחון תזונתי, והמציאות היא שהישראלים נחלקים בין עמידה בתור לטיסה בנתב"ג לבין עמידה בתור לקבלת חבילת מזון. הגיע הזמן שהמאבק בעוני ובאי-הביטחון התזונתי יהפוך ממענה למצוקה למדיניות לאומית, משום שהטיפול בנושאים החברתיים אינו שאלה של תפיסת עולם אידיאולוגית מפלגתית וחייב להיות בקונצנזוס. לקראת הבחירות הקרובות אנחנו קוראים לכל המפלגות להכליל במצען, בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד של הממשלה הבאה התחייבות לנקיטת צעדי מדיניות אופרטיביים שישנו את סדר העדיפויות הלאומי ויבטאו לקיחת אחריות על צמצום העוני והפערים החברתיים בישראל. בינתיים, אנחנו בלתת ובארגוני הסיוע אשר פועלים כל ימות השנה, בשגרה ובחירום, פונים לציבור הרחב לקראת החגים לקחת חלק במאמץ האזרחי דרך תרומת ארוחות לחג, על מנת להעביר למשפחות הזקוקות לכך, מסר של אכפתיות, אופטימיות וערבות הדדית".

עוד ב-

אייל גולן ועדן בן זקן חושפים: הצעד המפתיע מאחורי הקלעים

לכתבה המלאה

ירון נוידרפר, מנכ"ל קבוצת SFI שביצעה את המחקר, הוסיף: "אומדן עלות סל המזון המינימלי מתרגם את אי הביטחון התזונתי מתחושה למספרים: פער של 1,166 ₪ בחודש בין העלות המינימלית של תזונה בריאה לבין ההוצאה בפועל של משפחות נתמכות. אין מדובר בפער של הרגלי צריכה אלא של יכולת כלכלית, והוא מתבטא בוויתור יומיומי על מזון חיוני. נתונים מטרידים אלה חייבים לשמש את מקבלי ההחלטות בעיצוב מדיניות מבוססת נתונים שתבטיח נגישות למזון בריא לכלל משקי הבית בישראל".