כסף וצרכנות

הרפורמה במזון: כך הצרכן יחסוך 3 מיליארד שקלים בשנה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ ביטון, אישרה את פרק המזון מתוך רפורמה הייבוא שבהצעת חוק ההסדרים. פרק המזון הוא חלק מתוך רפורמת הייבוא שביקשה הממשלה לאשר במסגרת חוק ההסדרים. יחסוך לצרכן מיליארדי שקלים בשנה

מערכת ice | 21/10/2021 14:42

מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה (צילום דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה אתמול (רביעי) את פרק המזון ברפורמת הייבוא, שיקצר תהליכי יבוא של מזון רגיש, יגביר תחרות ויחסוך לצרכן כ-3 מיליארד שקל בשנה.

הועדה אישרה הבוקר את פרק המזון מתוך רפורמה הייבוא שבהצעת חוק ההסדרים. פרק המזון הוא חלק מתוך רפורמת הייבוא שביקשה הממשלה לאשר במסגרת חוק ההסדרים, שנועד להתאים את הרגולציה על היבוא בישראל לרגולציה האירופית ובכך להגביר תחרות ולהוריד מחירים.

פרק המזון נועד לאפשר מסלול אירופי לייבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות. בדיונים הקודמים בהצעה העריך האוצר כי הרפורמה תחסוך לציבור כ-3 מיליארד שקל בשנה.

היו"ר ביטון בירך על הרפורמה: פתחנו את הייבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית – ניתן אמון ביבואנים ונחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו בציבור.

בדיונים הקודמים עלה חשש שתהייה בעתיד מחלוקות בין שר הבריאות לשר החקלאות, באשר לשינוי הרפורמה במוצרי החקלאות גם לאחר הסיכום על החרגת מזון מהחי, הוסכם בדיון הקודם על מנגנון מיוחד וחריג שיביא את הדברים להכרעת ראש הממשלה.

שינוי הוראות הרפורמה יהיה בסמכות שר הבריאות ובהסכמת שר החקלאות, אולם אם תהייה מחלוקת בין השרים הוסכם שראש הממשלה הוא שיכריע.

עוד אושר בדיונים הקודמים, כי הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, כאשר שר הבריאות יוכל לדחות את המועד בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות. בהתאם לדרישת היו"ר ביטון תקבל הוועדה דיווח על ההיערכות ליישום הרפורמה כולה.

כדי לוודא שהתהליך מתקדם ושהרפורמה תיכנס לתוקף במועד, שר החקלאות ושר הבריאות יתבקשו לדווחו לוועדה על הסדרת נושא חומרי הדברה על המזונות שהוחרגו והאם תהייה המשך הסדרה על אותם מוצרים. שר הבריאות ושר הכלכלה יתבקשו לדווחו לוועדה גם על תקני המזון שלא בוטלו ושר הבריאות יתבקשו לדווח לוועדה על הפעלת עיצומים כספיים לפי החוק.

בנוסף לכך, מנכ"ל תנועת האינטרס שלנו, אלעד מלכא, הזהיר ממצב שבו הפירות והירקות צריכים לעמוד בתקן ישראלי, בעוד שמיץ שמיוצר מהם צריך לעמוד בתקן אירופי, ולכן יהיה קשה לייצר מוצרים מתוצרת ישראל.

מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה כי זה יעודד יצרנים ישראלים לרכוש חומרי גלם מחקלאים מחוץ לישראל.

היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, הסבירה כי הממשלה החליטה להקים צוות מנכ"לים שיטפל בנושא החקלאות והוא יעסוק גם בכך.