עוד ב-

ניסיון הברחה מתוחכם: תבניות הביצים הסתירו 9 טון טבק

לכתבה המלאה

האם רשויות המכס בישראל פועלות בניגוד לדין לכאורה ומטרפדות יבוא מקביל של כלי רכב, תוך שהן מטילות על היבואנים מיסים במאות אלפי שקלים, בניגוד לחוק, ובניגוד לאמנות בינלאומיות שעליהן חתומה מדינת ישראל? כך לפחות נטען בעתירה לבג"ץ, אותה הגישה בימים אלה עו"ד אליס אברמוביץ בשמם של 15 יבואני רכב זעירים. 

לדברי עו"ד אברמוביץ, מי שמייבא ארצה טובין, ורוצה לקבל פטור ממכס, חייב להציג לרשויות המכס 'תעודת העדפה' – תעודה, המעידה כי הטובין אכן נחשבים למוצר מקור אירופאי או אמריקאי, בהתאם להסכמי הסחר החופשי עליהן חתומה ישראל. מהי 'תעודת העדפה'? זוהי תעודה הקובעת האם, במקרה זה, כלי רכב המיובא לישראל עומד בכללי המקור שבהסכם הסחר, וככזה זכאי לפטור ממכס. 

לדברי עו"ד אברמוביץ, האמנות הבינ"ל קובעות בין השאר אחוז מינימלי מכמות החלקים ומעלותם, אשר חייבת להיות מיוצרת באזור שאתו יש לישראל הסכם סחר חופשי – אחרת כלי הרכב המיובא לא יהיה זכאי לפטור ממכס. לדבריה, יצרניות הרכב הבינלאומיות נמצאות בקשרים רק עם היבואנים הרשמיים בישראל, ולרוב היא מעבירה רק להם את נתוני הרכב ועלות חלקיו. 

המכס הישראלי בוחר לאמת באופן שיטתי רק את מסמכי ההעדפה של יבואני הרכב המקבילים, ומאחר שאלו לא זוכים, על פי רוב, לשיתוף פעולה מצד יצרני הרכב, בכל הנוגע לעמידת כלי הרכב בכללי המקור - אותם יבואנים מקבילים נדרשים לשלם את מסי היבוא בדיעבד, וזאת למרות שאין כל ספק שכלי הרכב שאותם ייבאו עומדים בכללי המקור. 

לדברי עו"ד אברמוביץ, הסכמי הסחר שעליהם חתומה ישראל קובעים כי רשות המכס תוכל לאמת 'תעודת העדפה' רק בשני מקרים: באופן אקראי, או כאשר פרטי העסקה נחזים כלא סבירים או כחשודים. חרף כך, טוענת עו"ד אברמוביץ, רשויות המכס בישראל מקפידות לבקש 'תעודת העדפה' כמעט מכל רכב שיובא שלא דרך היבואנים הרשמיים של יצרני הרכב. לטענתה, אימות תעודות ההעדפה נדרש באחוזים כל כך גבוהים, עד שהדבר מצביע על כך שהדבר לא נעשה באקראי כלל וכלל. 

על פי העתירה, ישראל קידמה את החוק המאפשר יבוא מקביל, בתחומי סחר רבים, וביניהם גם ייבוא כלי רכב, וזאת במטרה ליצור תחרות, שתוריד את המחירים בענף ותשפר את התנאים שמהם נהנים הצרכנים.  לדברי עו"ד אברמוביץ, פעולת רשויות המכס, נעשית בניגוד חמור לחוק התחרות ולאמנות עליהן חתומה ישראל, ופוגעת בצורה קשה בכיסו של הצרכן הישראלי, ובחוק עידוד התחרות.

"ברור שליצרן הרכב, הקשור בהסכמי הפצה עם יבואנים ישירים, אין כל אינטרס לסייע מטוב לבו ליבואנים מקבילים, ועל כן הוא פשוט מסרב לשתף פעולה עם הליכי האימות", מסבירה עו"ד אברמוביץ את הבעייתיות שבעניין.  "כך למשל" טוענת עו"ד אברמוביץ, "חברת פולקסווגן הודיעה לאחד מהיבואנים הזעירים האחרים, באופן ברור ומפורש, כי אין בכוונתה לאשר את מקורם של כלי הרכב המיוצרים על ידה. גם חברת BMW הוציאה הודעה דומה. יתרה מכך, היצרן BMW אסר על אחד מספקיה של מאי מוטורס (שהוא גם סוכן מורשה של BMW) להוציא הצהרות מקור, שאם לא כן יישלל ממנו זיכיון הסוכנות".

לדברי עו"ד אברמוביץ, יבואנים זעירים אינם יכולים לייבא עוד כלי רכב מתוצרת BMW בליווי תעודת תנועה, והלכה למעשה מאז תחילת השנה ועד היום, ייבאה חברת מאי מוטורס רק כלי רכב אחד מתוצרת BMW לעומת כ- 30 בשנתיים הקודמות. אך לדבריה, מאי מוטורס אינה היחידה: עפ"י העתירה, רוב היבואנים הזעירים שייבאו רכבי BMW מסדרה 3 ו-5 קיבלו הודעות חיוב בנסיבות דומות. "לא ייתכן שאימות מסמכי העדפה של כל רכבי BMW המיובאים בייבוא מקביל יישלחו לאימות, ולזאת ייקרא 'אקראי'", דברי עו"ד אברמוביץ.

"המשיבה בוחרת לפעול בניגוד לכוונת המחוקק"
"בהתאם לכך, הפרשנות שהוענקה להוראות החוק ע"י בתי המשפט היא כזו, המשרתת את תכלית העל של עידוד התחרות בענף, ולא להיפך", טוענת עו"ד אברמוביץ. "מנגד, בכל הנוגע למיסי הייבוא המוטלים על כלי רכב בייבוא מקביל, בוחרת המשיבה לפעול בניגוד לכוונת המחוקק, באופן שמגדיל את נטל המס על כלי הרכב, מקטין את התמריץ לייבא כלי רכב בייבוא מקביל, ובכך גם מקטין את התחרות ולמעשה חוטא למטרה שהציב המחוקק לנגד עיניו כאשר הגה את החוק". 

לדבריה, כאשר מדובר בייבוא מקביל של כלי רכב, הדבר מקבל משנה תוקף, לאור כוונתו הברורה והמפורשת של המחוקק לאפשר ייבוא מקביל שלהם. "אין ייבוא מקביל ללא תמריץ כלכלי, ואימות מסמכי העדפה של יבואנים זעירים באופן השרירותי והשיטתי שבו הוא נעשה ע"י המשיבה, בוודאי שאינו עולה בקנה אחד עם כוונה ברורה ומפורשת זו".

"לאור כל זאת, מתבקש ביהמ"ש העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, לתת צו על תנאי, המורה לרשות המיסים להתייצב בפניו ולתת טעם מדוע לא תחדל לאלתר מביצוע הליכי אימות של מסמכי העדפה המוגשים לה ע"י יבואנים ישראליים במעמד הייבוא, מכוח הסכמי הסחר השונים עליהם חתומה מדינת ישראל. העתירה נדונה בבג"צ בימים אלה".