יוקר המחיה הגיע לכולנו לכיס, ובתור ישראלים שאוהבים לצאת ולאכול בחוץ, שמנו לב, במיוחד במרחק של כמה שנים, כיצד אנחנו משלמים יותר ויותר על מזון מהיר. לאחר שבדקנו כמה עולה לייצר פלאפל והאם הוא רווחי, עברנו לבדוק מה שבעניין המזון המהיר הפופולרי והזמין ביותר - הפיצה. האם בעלי הפיצריות באמת "עושים עלינו כסף?"

בואו נתחיל בחשבון: מגש פיצה ממוצע עולה כיום כ-50 שקל, ובתל אביב והסביבה באזור ה-70 שקל. ממה היא מורכבת? בצק כמובן, מוצרלה, רסק עגבניות ותוספות שונות.

בכל פיצה ממוצעת בקוטר של 28 ס"מ, ישנה כמות של כ-300 גרם בצק. עלות ק"ג בצק מוכן של פיצה נעה בין 2 ל-10 שקלים, כך שבכל מגש יש בין 70 אג' ל-3.5 שקל של בצק. המחיר תלוי כמובן אם בעל העסק מכין לבד את הבצק, או קונה אותו מוכן. וכן אם הקמח הוא קמח לבן רגיל, או קמח מיוחד בייבוא אישי, בדרך כלל מאיטליה. על הבצק יש את גבינת המוצרלה, בדרך כלל כמות של כ-200 גרם. עלותה מגיע לכ-6 או 7 שקל למגש, כאשר חבילת קילו מוצרלה מגוררת עולה 45 שקל. הרסק ושאר התוספות מוספית בדרך כלל שקל או שניים למגש, ועוד מע"מ של כשקל וחצי.

בקיצור, ברוב הפיצריות, בעל העסק ישלם כ-10 שקל על מגש רגיל, בעוד הוא ימכור אותו במחיר של בין 40 ל-50 שקל. בתל אביב והסביבה, ובעיקר ברשתות הגדולות, עלות הייצור תהיה כ-15 שקל, והפיצה תימכר כאמור בכ-70 שקל. אם קניתם גם פחית בצד, בעל העסק ירוויח עליה בערך 8 שקל נוספים.
 

עוד ב-

סקר הפיצה הגדול: זו התוספת האהובה על הישראלים

לכתבה המלאה

אבל זה כמובן לא הסוף, לבעל העסק יש מקום שהוא צריך לתחזק, שבו הוא משלם שכר דירה, ארנונה, חשמל, מים, משכורות לעובדים ועוד. ההוצאות של עסק מגיעות לעשרות אלפי שקלים בחודש, ורק ממכירות של כ-50 אלף שקל בחודש, (כ-2,000 ביום), בעל העסק יוכל להתחיל להרוויח. מה שכן, לפיצה יש יתרון על פלאפל ונקודת האיזון ממנה מרווחים - יותר נמוכה.

פיצרייה ממוצעת רושמת מחזור חודשי של בין 60 ל-70 אלף שקל בחודש, וכך הבעלים יכול לגזור רווח של בין 20 ל-30 אלף שקל, אחרי ניכויי מס. בכל מקרה, בעל יצטרך למצוא את האיזון הנכון בין מקום שימשוך אליו לקוחות אך לא יחתוך את הרווחים במחירי השכירות והארנונה.