כששמעתי במהלך  הימים האחרונים אודות פגישת נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון עם מנהלי הבנקים הגדולים, נזכרתי בתירוץ השכיח של קבוצות כדורגל שמאשימות את הדשא המתדלדל או את השיפוט העוין בהפסד שלהן.

ובכן, הנגיד נזכר לפתע, ואחרי 10 העלאות ריבית רצופות, ואחרי התייקרות משכנתאות ללא תקדים ואחרי התייקרות מימון פרויקטים ללא תקדים ואחרי התרסקות של ממש בהתחלות הבנייה שיש אשם בכך, הבנקים.
 

עוד ב-

הבנק ישלם לכם על הריבית בעו"ש: אלפי שקלים בדרך אליכם

לכתבה המלאה

האמת? אכן הבנקים הרוויחו במהלך השנה האחרונה כ-15 מיליארדי שקלים כתוצאה מהעלאות הריבית והכניסו את משקי הבית, שלא בטובתם, לחוב של כ-220 מיליארדים, מה שמן הסתם הופך אותם אוטומטית ל"איש הרע" בעלילת הסרט.

אולם, וזה אולם גדול, לסרט הזה ששמו "איך החרבת במו ידיי את שוק הדיור בישראל" יש לו רק שחקנים, שהם הבנקים המסחריים, אלא גם ובעיקר בימאי ותסריטאי ששמו נגיד בנק ישראל והוא האחראי לתיבת הפנדורה המתדרדרת במדרון הזאת.

אז באמת זה פה ואף חשוב שהנגיד כינס את מנהלי הבנקים ועשה להם "נו, נו נו, למה אינכם מעניקים ריבית למי שהחשבון שלו נמצא בזכות?", אבל הנזיפה המגומגמת הזאת הינה לטעמי בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי.

ככלות הכול: איך זה שפרופסור לכלכלה בעל שם עולמי דוגמת הפרופסור ירון, פעל במשך שנה תמימה על תקן של "טייס אוטומטי" שמעלה את הריבית מבלי למצמץ, בעקבות נגיד הבנק הפדרלי בארצות הברית.

האם לרגע קט, אפילו לשנייה, לא היסס, לא אמר לעצמו, "רגע, כאן זה לא אמריקה"? האם לא ראה, מרוב תשוקה להילחם באינפלציה, שבעצם היא נותרת פלוס מינוס על כנה, כמה עשיריות מעלה או מטה, שעה שכול האינדיקטורים במשק הישראלי בכלל, ושוק הדיור בפרט, מתרסקים בזה אחר זה?

והאם העובדה שהבנקים הרוויחו באותה עת הון עתק, ועל כך אין כלל וויכוח, אינה באשמתו הישירה? ואם לא חזה מראש את משבר המשכנתאות שהביא לקיפאון בשוק הדיור והאם לא חזה את התרחיש בו הקבלנים, בזה אחר זה, יתרסקו או במקרה הטוב יעדיפו שלא לבנות?

ולפרוטוקול: איני מזלזל כלל בצורך להעניק ריבית חיובית לבעלי חשבונות שהינם בזכות. אקט זה אכן חיוני והיה צריך להתבצע זה מכבר. אולם, וזה אולם גדול, אל מול השוקת השבורה של מאות אלפי בעלי משכנתאות ואלפי קבלנים שיושבים על הגדר, מדובר בבחינת כדור אקמול במקום אנטיביוטיקה, במקום טיפול שורש.

ועוד משהו: עם כל הכבוד למוסד בנק ישראל ולעומד בראשו, לדידי התפקיד שלו אינו מתבטא רק בהחלטה החודשית על גובה הריבית. חובתו להיות 24/7 ביממה בקשר עם כל מקבלי ההחלטות במשק הישראלי, החל מהממשלה, דרך הרשויות המקומיות וכלה עם ראשי הקהילה הכלכלית.

ואפרופו הריבית: הנני ממליץ בחום לפרופסור ירון שבהחלטה הקרובה על הריבית, ב-10 ביולי, לא רק שלא יעלה את הריבית, אדרבא, שיוריד אותה בחצי אחוז לפחות (!), מה שעשוי להתניע מחדש את שוק הדיור.

לסיכום, פעולות הנגיד במהלך השנה האחרונה הינן בבחינת התבצרות במגדל השן של לשכתו כשעיניו טחו מלראות את פני המציאות. על כך, לטעמי, חייב הפרופסור ירון לתת דין וחשבון לכולנו, שכן אם לא יעשה זאת, ההיסטוריה כבר תדע גם תדע לשפוט את תוצאות הקדנציה שלו בראשות הבנק הממלכתי !

כותב המאמר שלום שטרית הוא מנכ"ל ובעלי קבוצת שתית