מתחילת השנה שוק הקריפטו ידע תנודות רבות, לאחר שהביטקוין כבר שבר את שיאו וירד בחזרה, השבוע הוא שוב קפץ וחצה את רף 70,000 הדולרים. על אף היותו שוק תנודתי בשגרה, נראה ששוק זה מעורר עוד יותר עניין מבעבר, ושווי השוק של שוק הקריפטו כבר חצה את רף 2 טריליון הדולרים.

ברחבי העולם וגם בישראל נעשים ניסיונות רבים למצב את שוק הקריפטו כשוק לגיטימי בדומה לבורסה לניירות ערך, אך נראה כי הדרך לשם עוד ארוכה. כאשר הדרך לרגולציה שתתאים גם לגופים הפיננסים וגם למשקיעים, נבחרת הקריפטו של ice עונה לשאלה המהותית האם ואיך בנק ישראל צריך להתערב עבור המשקיעים בקריפטו מול הבנקים?

חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit: "עם ההתאוששות שוק הקריפטו בכלל והביטקוין בפרט, אנו רואים גידול מצידם של משקיעים ישראלים להיכנס להשקעות בתחום. בין אם ישירות ובין אם באמצעות בתי השקעות. עם הגידול בפעילות, גדלה גם חשיבות השמירה על האינטרסים שלהם, ובמיוחד מול המערכת הבנקאית. על בנק ישראל לנקוט צעדים פעילים ולהתערב במקרים בהם הבנקים המקומיים אינם פועלים בהתאם להנחיותיו. הדרישה לגישה שקופה והוגנת לשירותים פיננסיים הכוללת גם נכסים דיגיטליים היא חלק בלתי נפרד מיציבות והתפתחות השוק הפיננסי הישראלי. במקרה והבנקים מקשים על לקוחות להפקיד או למשוך כספים מהשקעות בקריפטו בניגוד להנחיות של בנק ישראל, על הבנק המרכזי להשתמש בסמכויותיו ולדאוג לכך שהבנקים יבדקו כל מקרה לגופו ולא יחסמו באופן גורף כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. זה יכול לכלול הוראות ברורות יותר ופיקוח ובדיקות. המטרה היא ליצור סביבה בטוחה וידידותית למשקיעים בקריפטו, תוך שמירה על הכללים המוסדיים המנחים את הפעילות הפיננסית במדינה".

חיים ונציה. צילום: יעל צור

נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי: "בנק ישראל הוציא הוראות נוהל בנקאי תקין העוסק בקבלת כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים בנובמבר 2022. מאז ועד היום אנחנו רואים שיפור והקלה בהכנסת הכספים לבנקים, פחות סירובים גורפים ללא סיבה, ויש כללי משחק ברורים לגבי איך לקוח יכול להתנהל מול הבנק שלו, אך במקביל אנחנו רואים שבנק ישראל ממשיך להזהיר את הבנקים ולהתריע שמדובר בנכסים בסיכון גבוה. הגישה הזאת מובילה לכך שהבנקים חוששים מלנהל את הסיכון, ומטילים את חובת ההוכחה על הלקוחות. הם מייצרים לא פעם דרישות להוכחות למקור הכסף (לרוב בייעוץ מומחה ובעלות נוספת), גם בפעילות שלכאורה אמורה להיות נטולת סיכון כמו הכנסת כסף מבעל רשיון נותן שירותים פיננסים ישראלי, ועוד. גם במקרים של הוצאת כסף מהבנק עבור קנייה ממקורות בטוחים (לפי מדיניות הבנק), אנחנו רואים לא אחת התראות והפחדות של הלקוחות בסמסים שמזהירים אותם מפני הפעולה, או דרישה של הבנק לאישור כל העברה שמטרתה רכישת מטבעות דיגיטליים".

נעה משיח. צילום: יעל צור

"הסירבול והקושי הזה גורם ללקוחות להירתע מהשקעה גם במקומות מפוקחים ומרושיינים, או לחליפין יכול לגרום להם לחפש דרכים עוקפות ו"שחורות" להכניס חזרה את הכסף לבנק. בנק ישראל צריך להבהיר לבנקים כי ניהול הסיכון משמעותו בחינה אמיתית של הסיכונים והסתמכות על גורמים מפחיתי סיכון כמו בעלי שירותים מרושיינים. תחום הקריפטו הוא תחום בו קל לנטר פעילות בלתי חוקית, ואף ידוע שאחוזי הפשיעה והלבנת ההון הם נמוכים מאוד, ולכן צריך להביא בחשבון שקודם כל הרוב הגדול של המשתמשים הוא משקיעים נורמטיביים, ולאור זאת יש להסתכל קודם כל על הלקוח ופעילותו ולא להערים קשיים באופן אוטומטי".
 

עוד ב-

בכירי הקריפטו מנתחים: מהו אירוע החצייה של הביטקוין ולמה יוביל?

לכתבה המלאה

שאולי רג'ואן  שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey: "התשובה היא ברורה, כן. לדעתי, התערבות של ממשלה תלויה בסיבה ונדרשת סיבה ממש טובה להתערבות כזאת. תעשיית ה web3 צומחת בקצב בלתי רגיל, המעסיקה אלפי עובדים ואחראית על הכנסות של מאות מיליונים בשנה רק במשק הישראלי, בעולם הצמיחה עוד גבוהה יותר ובמקביל התעשיה סובלת ״תדמית רעה״ לעומת תעשיות אחרות - וזאת סיבה מעולה לממשלה להתערב. השוק לא מצליח להתאים את המערכות הקיימות לעכל את תעשיית הקריפטו והדרישות אשר נובעות מעצם שילובה במערכות הקיימות איך לפעול, זאת שאלה מאוד מורכבת, בשונה מכבל חשמל אשר הוא סטנדרט עולמי על התקע ושקע לא הצליחו בעולם להגיע לאחידות, וכך גם במערכות של חוקים, ולכן חוק שמתאים באנגליה כנראה שלא יתאים בישראל.  בכל מקרה - על בנק ישראל, קודם כל לפתור את הבעיה של החברות והמשקיעים אשר מתמודדים עם קשיים רבים מול המערכת הבנקאית". 

שאולי רג'ואן. צילום: יעל צור

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והווב 3: "אנחנו בפורום עובדים על הנושא זה ללא הפסקה. בינתיים, אנחנו רואים סדרה של שיפורים, למרות שהבעיה העיקרית לא נפתרה. בנק ישראל, למשל, הוציא את נוהל דיווח 825, כדי לקבל מידע אמת על חסימות, וחידד לבנקים בהוראות את נב"ת 411. אבל הבעיה ככלל לא נפתרה. ראשית, יש לא מעט סניפי בנקים ששומעים קריפטו, ונבהלים, תוך כדי שהם שולחים את הלקוחות ברמיזות לסניפים אחרים או דורשים דרישות לא הגיוניות. שנית, חלק ניכר מפעילות החברות וגם מפעילות היחידים בתחום, קורה בפיננסים מבוזרים (defi). הבעיה היא, שלמרות שניתן להוכיח את מקור הכספים ומקור העושר, הבנקים, ברוב המקרים מחוסר היכרות עם התחום, נרתעים, ולא נותנים שירות ללקוחות, למרות שבנקים ברחבי העולם מצליחים להתגבר על אתגר הציות הזה ולהכניס כספים עבור לקוחות. הפתרון בנושא הזה נמצא בצומת בין בנק ישראל לבנקים. בנק ישראל שם לעצמו למטרה את הנגישות של חברות ויחידים בתחום הקריפטו לשירותים בנקאיים- והמטרה היא ליצור את הסביבה שתאפשר לבנקים לפעול עם יותר ודאות לגבי מה מוצר ומה אסור ומצד שני שתיתן להן את הידע וההבנה, שקריפטו ומטבעות דיגיטליים הם תחום לגיטימי ויצרני, בו פועלות למעלה מ 174 חברות, 3800 עובדים וגויסו, רק בישראל, 3.85 מיליארד דולר, תוך ששלוש חברות ישראליות בתחום הן יוניקורנים. עכשיו יותר מתמיד, יש צורך לפתור את הבעיה. הסייקל בתחום המטבעות הדיגיטליים הוא של 4 שנים ואנחנו בתחילתו. אם לא נפתור את הבעיה עכשיו, נאבד את התעשייה ל 4 שנים הבאות, בתקופה שישראל צריכה כל שקל בהכנסות מדינה ממסים".

ניר הירשמן. צילום: יעל צור

יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold הפלטפורמה הישראלית המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים: "במדינת ישראל ישנם גופים בעלי רישיון אשר מפוקחים על ידי רשות שוק ההון ומוסמכים לתת שירות ללקוחות אשר מעוניינים לסחור בקריפטו. לגופים אלו יש מומחיות בנושא מטבעות דיגיטליים שאין לבנקים וחלקם נמנים עם הגופים הוותיקים בתחום המטבעות הדיגיטליים בעולם. למרות זאת, לצערי, הבנקים בישראל עדיין מערימים קשיים רבים על גופים בעלי רישיון, וכתוצאה מכך הציבור הרחב  נפגע. למרות קריאות חוזרות ונשנות, בנק ישראל עדיין לא מתערב באופן מספק בכדי להגן על הציבור הרחב מפני ההתנהלות של המונופול הבנקאי. התיקון של בנק ישראל לנוהל 411, לפיו הבנקים לא יכולים לסרב באופן גורף לכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים והבנקים צריכים לבחון כל מקרה של מסחר במטבעות וירטואליים בנפרד, הוא תיקון חשוב וצעד בכיוון הנכון. אך הנוהל עדיין משאיר הרבה מקום להתנהלות לא ברורה ולא אחידה בין בנקים שונים ואף בין סניפים שונים של אותו בנק. מה שמייצר חוסר בהירות שמוביל לפגיעה ישירה בלקוחות. בנוסף בנק ישראל עדיין מאפשר לבנקים קטנים לסרב באופן גורף ללקוחות אשר רוצים לרכוש או למכור מטבעות דיגיטליים, מה שגורם לעוד בלבול וחוסר בהירות שמתרגם לפגיעה ישירה בלקוחות הבנקים האלה שמבקשים לקנות ולמכור מטבעות דיגיטליים. המצב כיום הוא אבסורד שלא קיים בשום ענף. ביד אחת הבנקים מציעים שירותים מתחרים במטבעות דיגיטליים (דרך השקעה בתעודות סל) וביד השנייה חוסמים ומתעמרים בלקוחות שמשתמשים במטבעות דיגיטליים כאשר זה נעשה דרך שירות שמתחרה בשירותים שלהם. טוב יעשה בנק ישראל אם ינחה את הבנקים להתחשב בגוף מולו הלקוחות סוחרים, תוך הבנה ששימוש בגוף שעונה לרגולציה בישראל, בעל רישיון ובעל מומחיות ספציפית לתחום למעשה מפחית את הסיכון וכך גם את הפגיעה בלקוחות. עד כה נמנע בנק ישראל מלהתייחס בצורה חד משמעית אל המצב והבנקים ממשיכים בדרכם ופוגעים בתחרות ובלקוחות. הגיע הזמן לשינוי".

יובל רואש. צילום: יעל צור

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו': "בנק ישראל אכן צריך להתערב עבור המשקיעים בקריפטו מול הבנקים, כפתרון ביניים עד שהמחוקקים - מתי שיתעשתו ויבינו שיש להסדיר בחוק את התחום - יספקו פתרונות בעצמם. הדרך לעשות זאת היא ראשית ע"י דרישת מדיניות ברורה מצד הבנקים, ולא כזו שמילולית ניתנת לפרשנות לכאן או לכאן ופותחת דלתות להתחמקות ממתן מענה כפי שקורה כיום. דרך נוספת היא ע"י יצירת מאגר נזילות נפרד לכספים שמקורם ברווחי קריפטו. מאגר זה יופרד מכספי המפקידים של הבנקים, ובכך ההתייחסות לסיכון בו תהיה שונה. לבסוף, יש להקל בצורה משמעותית על הכנסת סכומים מתחת ל-200,000 ש"ח. אלו סכומים לא מהותיים ומניעתם משפיעה בעיקר על המשקיע הקטן שלא יכול לממן מחקר פורנזי לניתוח מקור הכסף בעלות של עשרות אלפי שקלים. זהו גם כן צעד זמני עד שבנק ישראל צריך לאלץ את מחלקות הציות של הבנקים לעשות את המחקרים הפורנזיים במלואם בעצמם, עבור כל סכום".

בן סמוחה. צילום: איתמר אריאלי