ג'סי מאן, מוזיקאי אמריקאי עצמאי, פתח את שנת 2022 בשיא הקריירה שלו: הוא מכר 3,700 גרסאות NFT לשירים שכתב והפיק לאורך השנים, כל אחד במחיר ממוצע של 800 דולר. בסך הכול, הוא הכניס כמעט 3 מיליון דולר כולם במטבע הדיגיטלי אתריום (ETH). מדובר בסיפור הצלחה קלאסי של דור הקריפטו, שמצא דרכים חדשות לייצר הכנסה, עצמאות ואפילו תהילה, ללא צורך במתווכים כמו לייבלים או גופי הפקה.

אבל אז הגיעה הקריסה. בתוך כמה חודשים, המטבעות הדיגיטליים איבדו עשרות אחוזים מערכם, בעיקר בעקבות קריסת פרויקט הענק Terra והמטבע היציב UST. מאן, שלא מיהר להמיר את הרווחים לדולרים, מצא את עצמו עם תיק נכסים שהתכווץ במהירות אבל עם חוב מס שרק דגל לרשויות המס האמריקאיות. לפי חוקי המס בארה"ב, הרווח ממכירת NFTs נחשב להכנסה רגילה גם אם הערך האמיתי של הנכסים הדיגיטליים נחתך בינתיים בחצי.

עולם ה-NFT (אסימונים דיגיטליים ייחודיים) נולד כהבטחה לעידן חדש של זכויות יוצרים ובעלות דיגיטלית. אמנים, יוצרי תוכן ואספנים קפצו על ההזדמנות למכור יצירות דיגיטליות כמו ציורים, שירים או סרטונים וכולם על גבי הבלוקצ'יין, עם תג מחיר ולעיתים גם עם אפשרות לקבל אחוזים ממכירות עתידיות.

אבל כמו בכל טרנד חולף, ההייפ סחף רבים מבלי שהבינו את ההשלכות הפיננסיות והמשפטיות. מאן, שבחר לשתף את סיפורו באמצעות שיר חדש שפרסם ברשת X, בו הוא שר: "זה הסיפור על איך הרווחתי שלושה מיליון דולר ואיבדתי את הכול. ואיך מצאתי את עצמי חייב למס הכנסה יותר ממה שהרווחתי בעשור האחרון".

המקרה של מאן הוא לא היחיד, רבים מהמשתמשים במרחב ה-NFT והמטבעות הדיגיטליים לא היו מודעים לכך שכל פעולה פיננסית גם אם מתבצעת במטבע וירטואלי עשויה להיות חייבת בדיווח ובתשלום מס עד שלא קיבלו את החוב. בישראל, לדוגמה, רשות המיסים רואה בכל פעילות בקריפטו השקעה הונית ואירוע מס, המחייבים בתשלום מס רווחי הון.

המסקנה ברורה: גם אם הפלטפורמות והטכנולוגיות חדשות, החובות לרשויות המס, לחוק ולתכנון פיננסי נכון נשארים ללא שינוי. לפני שמשקיעים, מוכרים או אפילו מתלהבים מהצלחה פתאומית, חשוב להבין את כל ההיבטים: לא רק כמה כסף רואים במסך אלא גם מה קורה ביום שאחרי.

לציבור הישראלי, ששוקל להיכנס לעולם הקריפטו או למכור יצירות כ־NFT, סיפורו של מאן הוא תמרור אזהרה חיוני: חדשנות יכולה להיות מנוע צמיחה אבל גם דורשת אחריות.