יום המסחר האחרון בקריפטו סיפק תזכורת חריפה לאופן שבו התעשייה מתנהלת במקביל על שלושה מסלולים שונים, פוליטיקה רגולטורית, סיכוני קוד ותשתיות, וכסף מוסדי שמגיע דווקא כשהכותרות נראות הכי לא נוחות. בצד הפוליטי, הסנאטורית אליזבת וורן העלתה את הטון מול יו״ר ה־SEC פול אטקינס וטענה שהוא ככל הנראה הטעה את הקונגרס לגבי מצב האכיפה של הרשות.

במכתב רשמי ששלחה, וורן הפנתה לנתוני האכיפה לשנת הכספים 2025 שפורסמו ב־7 באפריל, וטענה שהמספרים מצביעים על ירידה חדה שלא תואמת את רוח הדברים שנאמרו בשימוע בפברואר. המספר המרכזי שמופיע גם במסמכי הרשות עצמה הוא 456 הליכי אכיפה בסך הכול בשנת הכספים 2025, ירידה לעומת 583 בשנה הקודמת. נתון שה־SEC מגדירה כהמספר הנמוך בעשורים, גם אם היא מנסה למסגר זאת כמיקוד ולא נסיגה. ההאשמה של וורן אינה טכנית, היא מכוונת לאמון של השוק. פחות אכיפה, או אכיפה ממוקדת מדי, יכולה לשנות את תמריצי הסיכון של שחקנים, במיוחד בתקופה שבה טוקניזציה ושווקים על השרשרת מתקרבים למיינסטרים, והרשות אמורה להיות זו שמציבה גבולות אפורים ומכריעה מתי חדשנות הופכת לפגיעה במשקיע.

במקביל, צד הסייבר נתן סטירה כואבת לתזה של המערכת התבגרה. פרוטוקול הריסטייקינג Kelp חווה מתקפה שגרמה לנזק שמוערך בכ־293 מיליון דולר, כשמוקד האירוע היה חוזה הגישור של rsETH. לפי חוקרי אבטחה שמלווים את האירוע, מדובר בפרצה שממחישה שוב את נקודת התורפה הקלאסית של DeFi מתקדם. לא תמיד הליבה של הפרוטוקול נשברת, לעיתים זו שכבת החיבור בין רשתות, המקום שבו מורכבות ותמריצים מתנגשים.

Kelp הודיעה על הקפאת חוזים הקשורים ל־rsETH במספר רשתות, ובמקביל שורת פרוטוקולים שנחשפו לנכס פעלו לבלימת הדבקה. Aave הקפיאה פעילות סביב rsETH בגרסאות V3 ו-V4, ולפי הערכות לפחות תשעה פרוטוקולים נוספים נקטו צעדים דומים. המשמעות למשקיע היא לא רק נפרץ עוד פרויקט, אלא שיעור תמחור. ריסטייקינג ותשתיות גישור עדיין מתנהגים כמו מכפיל סיכון גם כשהם מייצרים תשואות ומושכים נזילות, הם מייצרים שכבת תקיפה חדשה שמגדילה את זנב הסיכון של המערכת כולה.

ובדיוק כאן נכנס הממד השלישי, המפתיע יותר. הכסף המוסדי לא נסוג, לפחות לא במלואו. בשבוע האחרון נרשמו זרימות נטו של כ־996 מיליון דולר לקרנות הספוט על ביטקוין בארה״ב, השבוע החזק ביותר שלהן זה יותר משלושה חודשים כאשר יום אחד בלבד תרם כ־663.9 מיליון דולר לזרימות. במקביל, היקף הנכסים הכולל בקרנות הספוט הללו חצה שוב את רף 101 מיליארד הדולר, לצד עלייה בנפחי המסחר היומיים לכיוון 4.8 מיליארד דולר. המסר שהשוק שולח דרך הנתונים האלה הוא הפרדה בין חדשות לרעש.

מצד אחד, מתקפת DeFi בסדר גודל של מאות מיליונים מזכירה שכל שכבת תשואה יכולה להסתיר שכבת סיכון, מצד שני, זרימות ETF הן כסף שמגיע לא דרך גשרים ולא דרך חוזים חכמים, אלא דרך מוצר מפוקח, ומאותת על המשך בניית חשיפה נקייה לביטקוין. במילים אחרות, חלק מהמשקיעים מנסים להישאר עם התזה אבל להחליף את הדרך.

החיבור בין שלושת הסיפורים יוצר תמונה חדה יותר של הקריפטו באפריל 2026. הרגולציה לא נעלמה, היא רק שינתה צורה, אבטחת הפרוטוקולים לא נפתרה, היא פשוט נדחקה לנקודות מורכבות יותר כמו גשרים וריסטייקינג, והכסף הגדול, במקום לברוח מהמורכבות, עוקף אותה דרך מסילות ETF. זה מגדיל פערים בתוך השוק.

ביטקוין נהנה ממסלול הון שמצטבר דרך קרנות, בעוד ש־DeFi מתקדם נבחן מחדש לפי איכות תשתיות והנדסת סיכונים, לא לפי תשואה בלבד. אם נוסיף לזה את הוויכוח בוושינגטון על עוצמת האכיפה, מתקבלת אותה מסקנה שהשוק אוהב לשנוא. אנחנו בתקופה שבה סיכון משפטי וסיכון קוד קיימים במקביל, ולכן הבידול בין נכסים ופלטפורמות יהפוך אגרסיבי יותר, לא פחות.

הכתבה אינה מהווה המלצה להשקעה. 
 

אלרואי אגם: חוקר ואסטרטג השקעות המשלב מומחיות בשוק ההון, הייטק ועולם הקריפטו. מספק ניתוחים ותובנות לאיתור הזדמנויות השקעה בנכסים מסורתיים ודיגיטליים

עוד ב-

האם ביטקוין ואת’ריום יהיו המקלט החדש למשקיעים בזמן מלחמה?

לכתבה המלאה