עולם התרבות הישראלי מתעטף באבל כבד עם ההודעה על פטירתו של הזמר ישי לוי, אחד העמודים המרכזיים והקולות המזוהים ביותר עם המוזיקה הים-תיכונית והישראלית בכלל.

לוי, שאושפז בימים האחרונים במצב קשה, הלך לעולמו במרכז הרפואי וולפסון והוא בן 63 בלבד. מותו מסמן את סיומו של פרק מפואר ומלא להיטי ענק שנחרטו בלב התרבות בארץ, אך עבור בני משפחתו מדובר באובדן אישי עמוק ומטלטל המציף שנים של זיכרונות, קרבה לצד ריחוק, ואהבה גדולה לצד כאב.

בריאיון מיוחד וכואב ל"היום", חושף אחיו, הזמר נתי לוי, את נסיבות המוות ואת חודשיו האחרונים של ישי, אותם בחר להעביר הרחק מאור הזרקורים ומעיני הציבור הרחב.

נתי מתאר התמודדות רפואית מתמשכת ומורכבת: "מה שאנשים לא ידעו, שהוא היה חולה הרבה זמן, לפחות בשנה האחרונה. סבל ממחלת ריאות, הרבה בתי חולים יצא וחוזר. זה היה הלם גדול מבחינתנו. לא תיארנו שהמצב ככה יידרדר".

מאחורי הקול הענק והקריירה המפוארת שנפרשה על פני עשורים, התמודד ישי לוי בשנים האחרונות עם מחלת ה-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), אשר פגעה בהדרגה בתפקודו היומיומי.

מדובר במחלה מתעתעת שמתקדמת לאט, ותסמינים כמו קוצר נשימה, שיעול ועייפות נתפסים לעיתים כעניין של גיל, מה שמוביל לאבחון מאוחר. נתי מסביר כי הנזקים הבריאותיים הצטברו לאורך השנים, חרף העובדה שביצע שינויים באורח חייו:

"ברור שהמחלה נובעת מהקשר לעישון. במהלך המון זמן הוא הפסיק לעשן, אבל הנזקים פגעו בגופו. זה התגלגל לשבץ, אירוע מוחי. דבר הוביל דבר בתקופה האחרונה. אנשים לא ידעו. ואז המוות שטלטל אותנו".

לצד הכאב הרפואי, נתי לוי פותח את הלב ומדבר בכנות יוצאת דופן על מערכת היחסים המורכבת והעליות והמורדות שידעו האחים לאורך השנים. הוא מודה כי בתקופה האחרונה חל ביניהם ריחוק מסוים, אך מדגיש כי האהבה והחיבור המשפחתי מעולם לא נעלמו.

"בתקופה האחרונה לא היינו בקשר הדוק, אבל היינו אחים בדם. עברנו המון דברים יחד. צריך להביא נביא שיסביר איך זה קרה כל כך מהר. בתקופות של עשרים שנה אחורה היינו חברים טובים, מבלים, מופיעים יחד, שיחות נפש עד אור הבוקר. עם השנים היה ריחוק, יצר הרע אפשר לומר שהשתלט עלינו. אבל בחיים לא הייתה בינינו שנאה. אני אהבתי אותו אהבת דם. באמונה שלי, תמיד התפללתי גם ברגעים קשים שהוא חווה".

עוד ב-

ישי לוי נחשף לאחר מותו: זו המחלה הקטלנית ממנה סבל

לכתבה המלאה

נתי סיכם את האופי שהפך את אחיו לקונצנזוס בקרב קהלים כה מגוונים: "יודעים עליו שהוא היה מאוד שקוף, זמר גדול, לא הייתה לו עצם בלשון, אדם מצחיק ותמיד היה מי שהוא. הוא היה טוב עם כולם. ברגע שהוא לא איתנו, אתה רואה מי הוא היה. בכמה אנשים הוא נגע – חרדים, חילוניים, מכל קצוות הארץ הגיעו ללוות אותו ברגע האחרון".