פרופילים מזוייפים של אנשי עסקים ויזמים ישראלים צצים בתקופה האחרונה בפייסבוק, אינסטגרם, ואפילו בלינקדאין. על אף שהתחזות אסורה על פי כללי הקהילה של מטא, מופיעים קמפיינים ממומנים שמתחזים לקריאות לכאורה של בכירים כאלו או אחרים בעמף ההיי טק הישראלי.

על פי הפרסום בגלובס, בין אנשי העסקים ש"זכו" לכך הם מנכ"ל מלאנוקס לשעבר איל וולדמן, היזמית יסמין לוקץ', ומייסד למונייד שי וינינגר. מפעילי הפרופילים המזוייפים מזמינים את המשתמשים לקבל הצעות במסחר מניות מאותם בכירים באמצעות קבוצות ווטסאפ-אף היא אפליקציה שמשתייכת למטא. למעשה מדובר במתחזים, ולא במי שהמצטרפים לקבוצות האלו חושבים שהם. מגיפת הפרופילים המזויפים הגיעה אף לרשת החברתית העסקית לינקדאין, בו פרופילים המתחזים לזה של היזם דובי פרנסס החלו לצוץ. היזם הבהיר שיש לו פרופיל רשמי אחד בלבד. 

ישנו פרופיל מזויף שאף שייך את עצמו לביל אקמן, המיליארדר היהודי-אמריקאי ומנכ"ל  מייסד ומנכ"ל של החברה לניהול קרנות גידור Capital Management. בעמוד שכינה עצמו בשם "Ackman Wealth Sharing", ישנו טקסט בו המיליארד לכאורה מציג את עצמו ואף ישנו סטורי בו נכתב "כשאמרתי שמכונית טסלה תעלה פי 100 אף אחד לא האמין לי, עכשיו תזכרו את המילים שלי". 

אז מדוע בחברת מטא לא מיישמים את המדיניות שמפורטת בכללים שהם עצמם קבעו? על פי כללי החברה, ישנו איסור להונות משתמשים, "על ידי ייצוג שקרי של הזהות של המפרסם או האופי של הבקשה".

במטא אמנם מפעילים טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שבודקת את התוכן ואמורה להסיר אותו בהתאם לכללי הקהילה, אך יתכן שיש למערכת קושי לזהות תוכן בעברית בשל המקום השולי יחסית של השפה יחסית לשפות גלובליות אחרות. בנוסף, מומחים אמרו לגלובס כי יש למטא רווח כספי בעצם קיומם של הקמפיינים, שכן החברה גובה עליהם עמלה. על כן- אין להם תמריץ להסיר אותם מיידית. 

ד"ר מורן פולאק, חוקרת פרופילים מזויפים וזהות וירטואלית, אמרה לגלובס כי "מטא מקדמת מאוד את עניין האותנטיות. כביכול ההרשמה באתר מחייבת שימוש בשם האמיתי, והם רוצים לייצר ממשק בין המשתמש לאדם במציאות. אבל צריך לומר, פייסבוק מקבלים מיליוני דיווחים בשנה, והם פשוט לא עומדים בקצב". לדבריה, גם כלים כמו ה"וי הכחול" לא מספיקים. "הבעייתיות מתחילה בזה שיש תחום אפור-מצד אחד, צריך למלא פרטים אישיים כדי לבנות פרופיל. עם זאת, אין בשלב הבא אימות נתונים". 

דר הסבירה איך ניתן להבין אם הפרופיל מולו עומדים הוא מזויף: "שימו לב אם הפרופילים נפתחו לא מזמן, אם תמונת הפרופיל אינה ברורה, אם חסרים פרטי מידע או כל נורה אדומה שנדלקת לכם בסוגיה הזו. בפרופילים מזויפים בפייסבוק בדרך כלל אין פעילות חברתית, משמע תגובות מחברים או תיוגים-וזה יכולה להצביע על כך שהפרופיל לא נוצר במטרה לממש את מטרת הרשת החברתית". 

עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי שמפעיל קו סיוע לנפגעים מהתופעה, הסביר לגלובס: "בנקודת הזמן הנוכחית, מטא לא מצליחה, לא מסוגלת ואולי לא רוצה לטפל בתופעה הזו שהולכת ומציפה את הרשתות-ואנחנו לא מדברים על נוכלים שפותחים עמודים, אלא קמפיינים ופרסומות שמשתמשים במערכת המודעות של מטא, בצורה מתוחכמת ומותאמת לישראל. יש פה ניתוח שוק, רשת של משתמשים פיקטיביים וטרגוט לפי קהלי יעד".

רינג הוסיף כי, "הרבה דברים שאסורים בתנאי השימוש של החברה קורים בפועל. יש פה פשע כפול. מצד אחד, לא מטפלים בהונאות גם כשמביאים את זה לידיעתם, ובנוסף הם מרוויחים על זה כסף".

עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה בתחום הדיגיטל, פירט לגלובס כי מה שמתרחש ברשת X אף קיצוני יותר: "ב־X אתה רואה פרסומות שמתחזות לאיילון מאסק ואף אחד לא עושה כלום, גם כשמדווחים. זה ממש נראה כמו התעלמות מרושלת מנוכלויות". 

עו"ד קלינגר אמר ש"קודם כל, צריך שהאנשים שאליהם מתחזים ידווחו לרשתות, אחרת קשה מאוד לאכוף. יש שאלות כמו האם זה חשבון פרודיה שעבר טיפה את הגבול? אבל ברוב המקרים זה הרבה יותר קל, יש דרך לזהות הונאות פיננסיות, ורוב הדברים האלה מובילים להונאות, ככה שזה בכלל לא קשור לתנאי השימוש או להתחזות, זה צריך להיחסם כי זה מעודד הונאות".

עו"ד קלינגר ציין כי לדעתו, "אין דרך לדעת אם מטא עושה מספיק. הם נלחמים במערכת פשיעה מאורגנת היטב עם תמריץ של עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים בצד השני. אני תמיד חושב שהם יכולים לעשות יותר, אבל 'לעשות יותר' צריך להתחיל גם בחינוך ולא רק בלהוריד מודעות. כלומר, ללמד את הגולשים להתמודד עם התחזויות, עם פייק ניוז, ולא לשתף תכנים רעים".

עוד ב-

טיקטוק נגד מטא: העימות המפתיע בבית המשפט

לכתבה המלאה

ממטא נמסר בתגובה לגלובס: "גורמים זדוניים ממשיכים לשכלל את השיטות שלהם כדי להתחמק מגילוי, ולכן אנחנו מפתחים כל העת דרכים חדשות להקשות עליהם לבצע הונאות, כולל שימוש בטכנולוגיות של זיהוי פנים. התחזות לדמויות ציבוריות מנוגדת למדיניות שלנו, ואנחנו מסירים את המודעות הללו כשנודע לנו עליהן".