איל וולדמן: ממייסדי מלאנוקס, חתן פרס ישראל ומשקיע טכנולוגי

איל (אייל) וולדמן, יליד 1960, הוא יזם הייטק, משקיע ואיש עסקים ישראלי, הנחשב לאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בתעשיית הטכנולוגיה המקומית. את עיקר פרסומו והונו עשה כמייסד שותף, נשיא ומנכ"ל של חברת התקשורת והשבבים "מלאנוקס", אותה הוביל לאורך שני עשורים להישגים חסרי תקדים. נכון לשנת 2019, שווי השוק שהוביל מוערך בכ-6.9 מיליארד דולר, סכום הענק שבו נמכרה לבסוף החברה לתאגיד אנבידיה. כיום הוא פועל כמשקיע בסטארט-אפים, מקדם יוזמות חברתיות ופוליטיות, ונושא בגאווה את תואר חתן פרס ישראל ליזמות וחדשנות טכנולוגית.

ביוגרפיה מוקדמת והשכלה
איל וולדמן נולד בשכונת נווה שאנן בירושלים לאב כלכלן ולאם, מרים, בעלת דוקטורט בכימיה. הוריו התגרשו כשהיה בן ארבע, ואמו גידלה אותו ואת אחיו התאום לבדה. משפחתו עברה להתגורר ברחובות, שם למד בבית הספר סמילנסקי, ולאחר מכן שהתה כשנה וחצי בסקוטלנד במסגרת הפוסט-דוקטורט של אמו.

עם שובם לירושלים למד במגמה ביולוגית בתיכון בויאר. בשנת 1978 התגייס לגדוד גדעון בחטיבת גולני, לחם במלחמת לבנון הראשונה והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. את דרכו האקדמית החל בלימודי הנדסה כימית בטכניון, אך בהמשך עבר למדעי המחשב וסיים תואר ראשון בתחום. סביב שנת 1989 השלים תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון, במקביל לעבודתו במשרה מלאה.

קריירה מקצועית וייסוד "גלילאו"
לאחר לימודיו השתלב וולדמן כמהנדס תוכנה בחברת אלביט, שם עסק בפיתוח תוכנת מחשב המשימה למטוס הקרב "לביא". אף שהפרויקט בוטל בסופו של דבר, פיתוחיו סייעו בשדרוג מטוסי ה-F-16 של חיל האוויר הישראלי. בין השנים 1989 ל-1993 עבד באינטל ישראל כמנהל צוות הנדסה וארכיטקט מיקרו-מעבדים. בשנת 1993 עשה את צעדו היזמי הראשון כשהקים, יחד עם איש העסקים אביגדור וילנץ, את חברת "גלילאו טכנולוגיות", שפיתחה שבבים לרשתות תקשורת. הוא שימש בחברה כסגן נשיא להנדסה והוביל אותה להנפקה מוצלחת בנאסד"ק ב-1997. וולדמן עזב את גלילאו בפברואר 1999, ושנתיים לאחר מכן נמכרה החברה למארוול טכנולוגיות תמורת כ-2.7 מיליארד דולר.

הקמת מלאנוקס והאקזיט ההיסטורי
במרץ 1999 ייסד וולדמן ביקנעם את חברת "מלאנוקס" (Mellanox), יחד עם מיכאל כגן, רוני אשורי ושי כהן. החברה התמחתה בפיתוח רכיבים מתקדמים למערכות תקשורת מהירות (בטכנולוגיות InfiniBand ואתרנט) שנועדו למרכזי נתונים ומחשבי-על. וולדמן כיהן כנשיא, מנכ"ל ויו"ר החברה במשך כ-21 שנים, הוביל אותה להנפקה בנאסד"ק ב-2007, ועם השנים הפך אותה לאימפריה טכנולוגית המעסיקה כ-3,000 עובדים ומגלגלת למעלה ממיליארד דולר בשנה.

השיא הגיע במרץ 2019, אז הוכרזה עסקת ענק שבמסגרתה רכשה ענקית השבבים העולמית אנבידיה (Nvidia) את מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר במזומן. העסקה הושלמה באפריל 2020 לפי שווי מדווח של 7 מיליארד דולר. למרות ההצלחה הכלכלית הכבירה, וולדמן הביע בדיעבד הסתייגות מהמכירה, בטענה שהחברה יכלה להמשיך ולצמוח כגוף עצמאי, ובנובמבר 2020 עזב רשמית את תפקידו.

השקעות ופעילות עסקית כיום
לאחר שעזב את מלאנוקס, ייסד וולדמן את חברת ההשקעות הפרטית "וולדו הולדינגס" (Waldo Holdings), הפועלת כפמילי אופיס בראשותו. דרך חברה זו, ובאמצעות קרן Champel Capital, הוא משקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות בולטות בתחומי השבבים, תשתיות הבינה המלאכותית (AI), טכנולוגיות ביטוח ועוד. במקביל, הוא משמש כחבר דירקטוריון בחברות כגון פליופס (Pliops) וקאטו נטוורקס (Cato Networks), ובעבר כיהן גם בדירקטוריון ענקית אבטחת המידע צ'ק פוינט.

פילנתרופיה ודו-קיום
לאורך שנותיו במלאנוקס, קשר וולדמן בין עסקים לחזון של דו-קיום ושלום אזורי. החל משנת 2013 העסיקה החברה כ-200 מהנדסים ועובדים פלסטינים בערים רמאללה, רוואבי, שכם, חברון ועזה. עובדים אלו נהנו מתנאים זהים לחלוטין לעמיתיהם בישראל, כולל קבלת אופציות ומניות של החברה. מעורבותו החברתית כוללת גם תרומה אישית של כ-360,000 דולר להקמת מחלקה אונקולוגית בבית חולים בעזה ב-2019, וכן תמיכה בפרויקטים לקידום חינוך למתמטיקה במגזר הבדואי. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הפנה את מאמציו הפילנתרופיים לתמיכה בחיילי צה"ל, לשיקום נפגעים, ולקידום יוזמות טכנולוגיות לטובת החברה (Tech-for-good).

טרגדיה אישית ב-7 באוקטובר 2023
במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חווה וולדמן שבר אישי עצום כאשר בתו הצעירה, דניאל (בת 24), נרצחה יחד עם בן זוגה נעם שי. השניים נמלטו ממסיבת ה"נובה" ליד רעים ונרצחו ברכבם על ידי מחבלי חמאס. וולדמן, ששהה באותה עת בחופשה באינדונזיה, מיהר לחזור לישראל, ואיתר בעצמו את מיקום הרכב המחורר באמצעות האות מהטלפון והשעון החכם של בתו. גופתה זוהתה כיומיים לאחר מכן. בעקבות האסון הכבד, הצטרף וולדמן למאבק משפטי נגד גופים שלטענתו אפשרו העברת כספים למימון טרור, ובין היתר לקח חלק בתביעה שהוגשה בנובמבר 2024 נגד בורסת הקריפטו ביינאנס (Binance).

פעילות פוליטית וציבורית
בזירה הציבורית והפוליטית, וולדמן משמיע את קולו באופן תדיר וללא מורא. לפני אירועי 2023, הוא תמך פומבית בפתרון שתי המדינות והיה חבר ביוזמת אנשי העסקים "Breaking the Impasse" שלחצה לקידום משא ומתן מדיני. בהמשך, היה שותף מרכזי במימון והובלת המחאות נגד ממשלת נתניהו בשנת 2020, ונמנה עם מובילי "מחאת ההייטק" נגד הרפורמה המשפטית ב-2023. לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, הבהיר כי תנאי מקדים לכל הסדר הוא השמדה מוחלטת של חמאס, אך נותר תומך בפתרון מדיני בטווח הארוך מול הנהגה פלסטינית מתונה. הוא פועל באופן אקטיבי לקידום עסקת חטופים, ומרבה לבקר בחריפות את הנהגת המדינה הנוכחית.

הוקרה, פרסים וחיים אישיים
ההוקרה הציבורית לפועלו הגיעה לשיא בשנת 2024, אז נבחר לחתן פרס ישראל ליזמות וחדשנות טכנולוגית. זכייתו לוותה בסערה פוליטית וציבורית, לאחר ששר החינוך יואב קיש ניסה לבטל את הענקת הפרסים באותה השנה - מהלך שנתפס בציבור כניסיון לסכל את זכייתו של וולדמן בשל מחאתו נגד הממשלה. בעקבות עתירה לבג"ץ ההחלטה בוטלה, והוא הוכרז כחתן הפרס כדין. לאורך השנים זכה בשלל תארים נוספים, בהם "איש השנה" של גלובס ופורבס ישראל (2012), ודוקטור לשם כבוד מהטכניון (2016).

עוד ב-

אמנון שעשוע: הפרופ' שאחראי לאקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה

לכתבה המלאה

וולדמן היה נשוי למעלה מ-20 שנה לאלה וולדמן, ולזוג נולדו שלושה ילדים (שרון, גיא, ודניאל ז"ל). לאחר גירושיו ניהל מערכת יחסים מתוקשרת עם שלומית פן, שהסתיימה במאבק משפטי ארוך שבו התלונות ההדדיות נסגרו מחוסר אשמה. החל מאוגוסט 2025 הוא נמצא בזוגיות עם מאיה, מדריכת פילאטיס בת 22. דודו של וולדמן, הכימאי גיורא-יואל ישינסקי, נפל במלחמת ההתשה.