בארץ

הסוקר של ערוץ 14 מפתיע בספר חדש: "זה לא ביבי"

שלמה פילבר, מי שהיה מאדריכלי ניצחון הליכוד בבחירות 2015 ובשנים האחרונות מזוהה עם הסקרים של ערוץ 14, מפרסם ספר חדש שבו הוא מנתח את המאבק הפוליטי בישראל ואת השינויים שעבר המחנה הלאומי. באחרית הדבר הוא מזהיר מפני הקמת קואליציה "אדומה־ירוקה" וקורא להנהגת הימין להושיט יד למפלגות הציוניות במחנה היריב

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 6/11/2026 9:18

שלמה פילבר, האנליסט והאסטרטג הפוליטי המזוהה עם ערוץ 14, יוצא בספר חדש שמבקש להציג את המאבק הפוליטי בישראל מזווית אחרת. הספר, שנקרא "זה לא ביבי: עלייתו של המחנה הלאומי", צפוי לצאת בימים הקרובים בהוצאת סלע מאיר, ועוסק בשינויים שעברו החברה הישראלית והמחנות הפוליטיים מאז 2015, לצד האירועים שהובילו לתוצאות הבחירות ב־2026.

פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ומי שנחשב לאחד האנשים המרכזיים מאחורי ניצחון הליכוד בבחירות 2015, ניגש לכתיבת הספר לפני כשנה. באותה תקופה העריך כי קמפיין "רק לא ביבי" לא יצליח להשיג את מטרתו בקלפי, והליכוד אכן סיים את הבחירות כמפלגה הגדולה ביותר. אלא שבאחרית הדבר, שנכתבה לאחר הבחירות, הוא מפנה מסר גם למחנה שניצח ומזהיר מפני האופן שבו הוא עלול להתנהל בעקבות ההישג.

לדבריו, מדובר ב"רגע מסוכן וחשוב מאין כמוהו", שבו על הנהגת המחנה הלאומי להימנע מתגובה רגשית ולבחון את המציאות הפוליטית מתוך שיקולים אסטרטגיים. פילבר מתייחס לאפשרות שהמחנה המנצח יבחר להחזיר למפלגות שהחרימו אותו באותו מטבע, באמצעות הדרתן מהקואליציה או הצבת תנאים שידחקו אותן לשוליים.

עטיפת הספר

"התגובה הרגשית מהבטן לקמפיין 'רק לא ביבי' היא להשיב מידה כנגד מידה, להחרים את המחרימים או לקרוא להם לעמוד בסוף התור – להצטרף להנהגת המדינה רק אחרי שכלל השותפים הנוכחיים של הקואליציה הבטיחו את תנאי הסף שלהם בקווי היסוד", כותב פילבר. "התגובה הזו מסוכנת".

אחד המסרים המרכזיים בספר נוגע ליחסים בין המחנה הלאומי לבין מפלגות מחנה השינוי. פילבר טוען כי גם אם המחנה הלאומי רשם הישג פוליטי משמעותי, אין בכך כדי להבטיח שניתן יהיה להמשיך לנהל את המדינה באמצעות חלוקה קבועה בין מנצחים למפסידים. לדבריו, ציבור הבוחרים של מחנה השינוי לא יסכים להישאר לאורך זמן מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות.

"בעידן הפוליטי החדש שיבקיע מתוך הבחירות האחרונות, מצביעי מחנה השינוי לא ישמשו כזנב בקואליציה לאומית, ולא ישלימו עם מציאות שבה הם מיעוט מובנה, הנידון להיות מוגלה מהנהגת המדינה", הוא כותב.

בהמשך מטיל פילבר את האחריות ליוזמה על הנהגת המחנה הלאומי, ולא על ראש הממשלה או על גורם פוליטי מסוים. "הנהגת המחנה הלאומי – שניצחה בנקודות את הקרב של העשור האחרון – היא שצריכה להושיט יד ולהציע לצד השני שותפות אמיתית בבניית המדינה", נכתב באחרית הדבר.

לפי תפיסתו, הדרך ליצירת מציאות פוליטית יציבה יותר עוברת בגיבוש גוש ציוני ולאומי רחב, שיאפשר שיתוף פעולה בין מצביעים ומפלגות משני המחנות, ללא חרמות פוליטיים. פילבר מציע לגבש נוסחה וקווי יסוד משותפים, שיאפשרו לשני הצדדים לקחת חלק בהנהגת המדינה.

לצד הקריאה לשותפות, פילבר מציג גם תרחיש שהוא רואה כמסוכן במיוחד. לדבריו, כישלון ביצירת גוש חדש, ציוני ולאומי, עלול להוביל לעלייתה של קואליציה "אדומה־ירוקה", שאותה הוא מתאר כברית בין השמאל הפרוגרסיבי לבין הלאומנות הפלסטינית.

"המשמעות של כישלון ביצירת גוש חדש, ציוני ולאומי, עשויה להיות עלייתה של קואליציה אדומה־ירוקה", מזהיר פילבר. לדבריו, קואליציה כזו תעניק את הבמה המרכזית לערכים הפרוגרסיביים וללאומנות פלסטינית אנטי־ציונית, שלטענתו עלולות לפעול יחד ולפגוע בישראל מבפנים.

הדברים מקבלים משנה משמעות על רקע המציאות הפוליטית המתוארת בספר, שבה שאלת הרכב הממשלה והאפשרות לשיתוף פעולה בין מפלגות ממחנות שונים עומדות במרכז הדיון. פילבר מבקש להציג חלופה המבוססת על שותפות בין כוחות ציוניים ולאומיים, במקום המשך המאבק בין הגושים והחרמת יריבים פוליטיים.

מעבר להמלצות הפוליטיות, הספר מבקש להציג את התזה המרכזית של פילבר בנוגע למאבק שהתחולל בישראל מאז 2015. לשיטתו, לאורך השנים נעשה ניסיון לשכנע את הציבור הלאומי כי המאבק על השלטון הוא למעשה מאבק אישי נגד בנימין נתניהו, ולא עימות רחב יותר בין תפיסות עולם, ערכים וזהויות.

הספר מתאר כיצד, לטענת פילבר, המאבק נגד ראש הממשלה הוצג כמאבק באדם מושחת, תוך שימוש באמצעים פוליטיים, משפטיים ותקשורתיים שנועדו לשלול את הלגיטימציה שלו. אלא שלפי תפיסתו, חלקים נרחבים בציבור הלאומי הבינו כי מדובר במאבק רחב יותר, הנוגע לזכותם לייצוג דמוקרטי, לזהותה של המדינה ולכיוון שאליו היא צועדת.

הטענה הזו עומדת גם מאחורי שם הספר, "זה לא ביבי". פילבר מבקש להראות כי לשיטתו, הניסיון למקד את המאבק בדמותו של נתניהו לא הצליח להסתיר את המחלוקת העמוקה יותר בחברה הישראלית. את התוצאה הפוליטית של בחירות 2026 הוא מציג כביטוי להבנה הזו בקרב ציבור הבוחרים.

אחד החלקים האישיים בספר עוסק בפרשת החקירות של פילבר ובתקופה שבה נדרש למסור עדות במסגרת ההליכים המשפטיים נגד נתניהו. פילבר, שהיה בעבר אחד מיועציו הקרובים של ראש הממשלה ובהמשך הפך לעד מדינה, מתאר בספר את הלחצים שהופעלו עליו במהלך החקירות.

בתיאור שמופיע באתר ההוצאה לאור, הוא חוזר לאחד מערבי החקירה שבהם הוחזר לחדר החוקרים בשעות הערב. לדבריו, במשך כ־3 שעות נחקר על ידי 3 חוקרים, שלטענתו צעקו, לעגו, השפילו ואיימו עליו. במהלך אותה חקירה, כך הוא מספר, אחד החוקרים אמר לו: "תגיד שזה ביבי". פילבר מתאר כיצד השיב לו בשאלה אם הוא מנסה להכניס לו גרסה לפה, ולאחר מכן החוקר נסוג.

האירוע הזה משמש בספר חלק מהתיאור הרחב יותר של יחסיו עם מערכת אכיפת החוק ושל מה שהוא רואה כניסיון להשפיע על המערכת הפוליטית באמצעות גורמים משפטיים, תקשורתיים ופקידותיים. הספר כולל גם סקירה של השינויים שחלו בחלקים השונים של החברה הישראלית ושל התהליכים שהובילו, לשיטתו, להתחזקות המחנה הלאומי.

עוד ב-

עורך סקרי המנדטים של ערוץ 14, שלמה פילבר: "לא יום כיפור של סוקרים"

לכתבה המלאה

שלמה פילבר, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד התקשורת והיה במשך שנים מיועציו הקרובים של בנימין נתניהו, נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בקמפיין הליכוד לקראת בחירות 2015, ובהמשך הפך לעד מדינה במסגרת החקירות נגד ראש הממשלה במסגרת חקירת "תיק 4000". לאחר מכן שינה את עדותו.