דיגיטל וטק

AI במקום פסיכיאטר? חוקר המוח שמנסה לפתור את משבר בריאות הנפש

משבר בריאות הנפש בישראל מחריף, כשאלפים ממתינים חודשים לפסיכיאטר. בשיחה עם אייס, חוקר המוח והיזם ד״ר דקל טליאז חושף מערכת חדשה שמקצרת משמעותית את זמני ההמתנה לתורים. כך ייראה עתיד בריאות הנפש בישראל?

רפאל בן זקרי | 25/7/2025 13:31

מאות אלפי ישראלים ממתינים חודשים ארוכים לטיפול בתחום בריאות הנפש, והמערכת הציבורית מתקשה לעמוד בעומס הגובר, במיוחד מאז השביעי באוקטובר. ברקע המחסור החמור באנשי מקצוע, מתפתחות יוזמות חדשניות שמבקשות להתמודד עם האתגר דרך כלים חכמים, מבוססי נתונים. אחת מהן היא המערכת של Taliaz, שכבר סייעה לטפל באלפי מטופלים במרכזי החוסן ובציבור הרחב, תוך קיצור זמני ההמתנה לפסיכיאטר מחצי שנה לפחות משבוע.

מי שעומד מאחורי הפיתוח הזה הוא ד"ר דקל טליאז, חוקר מוח לשעבר במכון ויצמן וכיום מנכ"ל Taliaz. בשיחה עם ice, הוא מספר על המערכת החדשה שפיתח ומלווה את המטופל לכל אורך התהליך ומסייעת למטפלים בקבלת החלטות קליניות.

כשהמידע מגיע לפני המטופל

לדברי טליאז, "מערכת Taliaz מאפשרת ניהול מדויק ויעיל של המהלך הקליני בתחום בריאות הנפש". הוא מסביר כי היא פועלת באמצעות שילוב בין בינה מלאכותית לבין כלים קליניים מבוססי נתונים, ומספקת מענה מדויק כבר משלב המיון הראשוני, עוד לפני שהמטופל פוגש פסיכיאטר.

המערכת מנתחת מידע קליני, דמוגרפי והתנהגותי שנאסף בשאלונים דיגיטליים, ומסייעת בזיהוי רמת הדחיפות וההתאמה הטיפולית בכל שלב. טליאז בוחר להדגיש שהשיפור בזמינות לא נובע רק ממיון מהיר, אלא גם מייעול עבודת הצוותים המטפלים: לדבריו, הם "מקבלים תמונה ברורה וממוקדת יותר על כל מטופל, מה שמייעל את זמן הפגישה עצמה".

מאחורי הקלעים של האלגוריתם

בעולם שבו המונח "בינה מלאכותית" הופך ליותר ויותר נפוץ בתיאור מערכות מתקדמות, ולא תמיד בצדק, ד"ר טליאז מבקש לדייק את האופן שבו הטכנולוגיה משתלבת בעבודת המטפלים. לדבריו, "הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי במספר שלבים קריטיים בתהליך". כבר בשלב המיון, המערכת מנתחת מאות קומבינציות של פרמטרים מתוך השאלונים – תסמינים, רקע רפואי, מאפיינים פסיכו-סוציאליים – כדי לעזור למנהל הקליני לדרג רמות סיכון ודחיפות.

בהמשך הדרך, מוסיף טליאז, נעשה שימוש במודלים מבוססי נתונים שמנגישים למטפל מידע חיוני, "בכדי שיוכל להחליט על מסלולי טיפול מותאמים אישית לפי האדם עצמו", ובכלל זה המלצות על סוגי טיפול (תרופתי, שיחתי, שילוב), רמת הדחיפות, ותהליך קבלת החלטות מבוסס פרופיל אישי.

לדבריו, המערכת אף "לומדת מכל מפגש טיפולי ומאפשרת למטפל לחדד את ההמלצות בהתבסס על הצלחות טיפוליות קודמות בפרופילים דומים". עם זאת, הוא מדגיש כי "הבינה המלאכותית אינה מקבלת החלטות סופיות אלא מסייעת למטפל לנהל את המהלך הקליני, ובכך מחזקת את תהליך קבלת ההחלטות האנושי".

האם בינה מלאכותית יכולה להחליף פסיכיאטר?

במערכת שמצליחה לנתח תסמינים, לאבחן דחיפות ולהציע מסלול טיפולי, עולה כמעט מיד השאלה: האם היא לא מחליפה את הפסיכיאטר? ואם כן, האם אפשר בכלל לסמוך על אלגוריתם שיקבל החלטות רגישות כאלה?

"זו נקודה מהותית", אומר ד"ר טליאז. הוא מדגיש כי "המערכת אינה מחליפה את שיקול הדעת של הפסיכיאטר, אלא מוסיפה לו שכבת עומק מבוססת נתונים". לדבריו, "תהליך האבחון הרפואי נשאר בידי הרופא", אך בעידן של עומס חריג וחוסר באנשי מקצוע, "היכולת להציג לרופא את התמונה המלאה עוד לפני המפגש היא קריטית".

אחת מנקודות החוזק של הטכנולוגיה, לפי טליאז, טמונה דווקא בעובדה שהיא חפה מהטיות לא מודעות. לדבריו, מדובר ב"אלגוריתם שעובד באופן שיטתי, בלי לפספס פרטים שנאמרים 'בין השורות'". הוא מוסיף כי האלגוריתם "מנתח הכל על בסיס מתודולוגיה מבוססת דרישות קליניות", וכך "עוזר לאתר בשלב מוקדם גם מקרים מורכבים יותר".

האתגר בזיהוי מצבים מורכבים ולא מדוברים

אחת השאלות המטרידות ביותר בהקשר של בריאות הנפש היא מה קורה כשמטופל לא יודע להסביר את מצבו, או שאינו מודע כלל למצוקה שבה הוא נמצא. במצבים כאלה, כיצד יכולה מערכת אוטומטית לזהות סימני אזהרה, ובמיוחד בלי לפספס? לטענת ד"ר טליאז, "אחד היתרונות של Taliaz הוא שימוש בשאלונים מובנים שמנוסחים על בסיס כלים וכללים קליניים מוכרים", מה שמאפשר לזהות מצבים רגשיים מורכבים גם כאשר אין למטופל את היכולת או המודעות לבטא אותם.

הוא מסביר כי האלגוריתם של Taliaz "בנוי לזהות תבניות סיכון מוכרות קלינית גם במידע עקיף", ונותן דוגמה לכך: "שילוב של הפרעות שינה, תגובות גופניות, וירידה בתפקוד – גם אם לא מופיעה המילה 'חרדה'".

בנוסף, הוא מבהיר כי "קיימת תמיד שכבת בקרה אנושית". לדבריו, "כל החלטה דורשת הסתכלות מקצועית של פסיכיאטר ופסיכולוג או עובד סוציאלי המשמש כמנהל תיק מקצועי, בהתאם לרמת הדחיפות". בכך, הוא מדגיש, נמנעת כל תלות מוחלטת במערכת ומובטח תהליך טיפולי מאוזן ואחראי.

כשהמערכת לא מחליפה את המטפל

עם כל ההבטחות הטכנולוגיות, עדיין רבים חוששים מהעתיד: האם מערכות כמו זו של Taliaz יחליפו את המטפל האנושי, והאם הרגש והאמפתיה ייעלמו מעולם הטיפול? לדבריו של טליאז, "זה חשש שאנחנו שומעים לא פעם, וחשוב לנו להבהיר: המערכת של Taliaz לא נועדה להחליף אף איש מקצוע, אלא לתמוך בו". הוא מסביר כי "היא לא מקבלת החלטות במקום הרופא או המטפל, אלא מסייעת בניהול המהלך הקליני ומספקת לו מידע רחב ומסודר המאפשר קבלת החלטות טובה ומבוססת יותר".

לדבריו, היתרון הוא בכך ש"במקום להתחיל כל טיפול מאפס, הרופא מקבל תמונה קלינית מקיפה כבר מהשלב הראשון", מה שמקצר את זמן האבחון, מייעל את המפגש עם המטופל, ומאפשר התאמה מדויקת יותר של הטיפול.

דווקא לאור המחסור החמור באנשי מקצוע, טליאז רואה בטכנולוגיה כלי שיכול לאפשר למערכת לטפל ביותר אנשים מבלי לפגוע באיכות: "בעידן של עומס מערכתי ומחסור באנשי מקצוע, טכנולוגיה כזו יכולה לאפשר לצוותים לטפל ביותר אנשים בלי לוותר על האנושיות שבמפגש".

עוד ב-

הד"ר הישראלי זכה במיליון וחצי יורו וחושף: אנו לקראת פריצת דרך ענקית? | ריאיון

לכתבה המלאה

טליאז מדגיש כי "בסופו של דבר, זו לא תחרות בין אדם למכונה, אלא שותפות שבאה לשרת את המטופל טוב יותר". הוא מדגיש כי לצד מדד הזמינות המרשים – מענה פסיכיאטרי תוך פחות משבוע – החברה עוקבת באופן רציף גם אחרי חוויית המטופל: "Taliaz מודדת כל העת גם את מדד שביעות הרצון של כל מטופל", שכרגע עומד על למעלה מ־90%. זאת, כדי לוודא שהשימוש בטכנולוגיה "לא פוגע באיכות המענה הטיפולי אותו הם מקבלים".