האם ענקיות האשראי, ובראשן מאסטרקארד, מכתיבות בסתר את כללי המשחק בתעשיית הגיימינג? גל של ביקורת התעורר בעולם הגיימינג בעקבות הסרתם הפתאומית של משחקים בעלי תוכן מיני קיצוני - הכולל אונס וגילוי עריות - מפלטפורמות משחק מובילות כמו Steam ו-Itch.io. בעוד שמאסטרקארד מיהרה להכחיש מעורבות ישירה בחסימות, הגרסה של חברות הפיתוח עצמן שונה, וחושפת את מאחורי הקלעים של המאבק.

המהלך הדרמטי הגיע לאחר מכתב פתוח של קבוצת Collective Shout, שדרשה מחברות אשראי גדולות, ובהן מאסטרקארד, ויזה ופייפאל, למנוע עסקאות לרכישת משחקים כמו No Mercy, שלטענתם מקדמים פגיעה מינית בקטינים. בעקבות הלחץ הגובר, פלטפורמת Steam הודיעה כי תאסור על הפצת משחקים המפרים את כללי חברות התשלום. גם Itch.io נקטה בצעד דומה והסירה תכנים דומים, תוך פתיחת בדיקה רחבה במדיניותה.

השאלה המתבקשת היא האם מדובר בשינוי מדיניות מהותי של חברות האשראי, המבקשות מעתה להשליט נורמות מוסריות על תעשיית הבידור הדיגיטלית, או שמא זהו רק קצה הקרחון במאבק גדול יותר בין חופש הביטוי והיצירה לבין הגנה על אוכלוסיות פגיעות.

מאסטרקארד מצידה טענה בתגובה רשמית כי לא ביקשה להסיר משחקים מסוימים, אך הדגישה כי היא מחייבת את ספקיות המשחקים לנקוט אמצעים למניעת שימוש בכרטיסים ברכישות לא חוקיות או פוגעניות. אלא שתגובה של חברת Valve חושפת כי מאסטרקארד דווקא הייתה מעורבת בחסימה, גם אם בעקיפין.

עוד ב-

שוק שמגלגל מיליארדים: במה הילד שלכם מתעסק בזמן המלחמה?

לכתבה המלאה

לטענת Valve, מאסטרקארד לא פנתה אליה ישירות אלא העבירה את המסר דרך מעבדי תשלומים ובנקים, שדחו את עמדתה של Steam תוך הסתמכות על כללים נגד "עסקאות שפוגעות במותג". לפי החברה, היא הבהירה כי מאז 2018 היא מפיצה רק משחקים חוקיים.