מחקר חדש של Google מציג תמונה רחבה על האופן שבו אנשים ברחבי העולם משתמשים כיום בבינה מלאכותית. המחקר, שנקרא ATLAS v1.0, מבוסס על ניתוח של כ-15 מיליון אינטראקציות אנונימיות במערכות Gemini, כולל האפליקציה, מצב AI בחיפוש והשימוש דרך API. לפי הממצאים, הבינה המלאכותית כבר הפכה לכלי נפוץ במגוון תחומים, אך השימוש בה עדיין מתמקד בעיקר בסיוע לעובדים ובשיפור היכולות שלהם, ולא בהחלפה מלאה של תפקידים.

מהמחקר עולה כי כלי AI כבר הגיעו ל-68% מהמקצועות בארצות הברית, המייצגים כ-88% מכוח העבודה, אך בפועל עובדים משתמשים בהם רק בכ-21% מהמשימות במסגרת התפקיד שלהם. רוב השימושים כוללים כתיבת מסמכים, יצירת רעיונות, למידה, סיכום מידע ושיפור תהליכי עבודה. בניגוד לתחזיות על אוטומציה מלאה, המחקר מצביע על כך שפחות מ-10% מהשימושים קשורים לביצוע משימות מורכבות מקצה לקצה ללא מעורבות אנושית.

אחד הממצאים המפתיעים הוא שרוב השימוש בבינה מלאכותית כלל אינו מתרחש במקום העבודה. יותר מ-86% מהאינטראקציות עם מערכות AI מתבצעות מחוץ לשעות העבודה, בעיקר לצורכי לימודים, ניהול משק הבית, קבלת מידע, תכנון משימות והתמודדות עם אתגרים יומיומיים. בנוסף, המחקר מראה כי השימוש בבינה מלאכותית אינו מוגבל רק לעובדי הייטק או אנשי משרד. גם בעלי מקצוע טכניים כמו מכונאים וטכנאים נעזרים בכלים הללו כדי לאבחן תקלות, להבין מפרטים מקצועיים ולפתור בעיות בזמן אמת, כאשר בתחומים אלו נרשם שימוש גבוה במיוחד בכלי AI המבוססים על תמונות ווידאו.

עוד עולה מהמחקר כי אנשים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להתמודד עם תחומים שבעבר דרשו זמן רב והתעסקות מול גורמים שונים, בהם מילוי טפסים, בירוקרטיה, שאלות משפטיות, עניינים פיננסיים ואף קבלת מידע רפואי. חלק גדול מהשימושים הללו מתבצע דווקא בלילות ובסופי שבוע, כאשר שירותים רגילים אינם זמינים. במקביל, המחקר מצביע על כך שהשימוש בבינה מלאכותית משתנה בהתאם לרמת ההשכלה וההכנסה, כאשר עובדים בעלי השכלה אקדמית והכנסה גבוהה נוטים להשתמש בה יותר.

עוד ב-

ארצות הברית מטילה מכסים: ישראל ברשימת המדינות שייפגעו

לכתבה המלאה

למרות החשש מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה, הממצאים אינם מצביעים בשלב זה על גל פיטורים משמעותי כתוצאה מהטמעת AI. במקום זאת, נראה כי הטכנולוגיה משמשת בעיקר ככלי שמאפשר לעובדים להיות יעילים יותר ולבצע משימות באיכות גבוהה יותר. עם זאת, החוקרים מזהירים כי אם הגישה לכלים הללו לא תהיה רחבה ושוויונית יותר, הבינה המלאכותית עלולה להגדיל בעתיד את הפערים בין אוכלוסיות שונות ולהעניק יתרון משמעותי למי שכבר מחזיקים בידע ובמשאבים להשתמש בה.