רשות המסים, בשיתוף משרד האוצר ורשות החדשנות, פרסמה היום (שלישי) מסמך מדיניות חדש שמסדיר את אופן המיסוי של "נכסים שיווקיים" בחברות הייטק וטכנולוגיה. המסמך נועד ליצור אחידות ושקיפות בכל הנוגע לאופן שבו ייבחנו הכנסות שמקורן בנכסים שאינם טכנולוגיים באופן ישיר, אך תורמים לערך העסקי והמסחרי של החברה. המהלך מגיע על רקע שאלות שעלו בשנים האחרונות בנוגע להבחנה בין רווחים שמקורם בפיתוחים טכנולוגיים לבין רווחים שנובעים מהכוח המסחרי של החברה, המותג שלה או קשריה עם לקוחות.

על פי ההגדרה שמציגה רשות המסים, נכס שיווקי הוא קניין רוחני שאינו נחשב לנכס יצרני או טכנולוגי, אלא כזה שמסייע לחברה לבסס את מעמדה בשוק ולהגדיל את ערך המוצר שלה. בין הדוגמאות שנכללות בהגדרה ניתן למצוא סימני מסחר, מותגים, שמות מסחריים ורשימות לקוחות. במסגרת חוק עידוד השקעות הון, הכנסה שמקורה בנכס שיווקי מוחרגת מההגדרה של "הכנסה טכנולוגית", ולכן אינה זכאית להטבות המס המוענקות להכנסות שמבוססות על נכסים כמו תוכנה או פטנטים.

עם זאת, המסמך כולל הקלה משמעותית עבור חברות טכנולוגיה. לפי הכללים החדשים, אם ההכנסה המיוחסת לנכס השיווקי אינה עולה על 10% מסך ההכנסה הטכנולוגית של החברה, עצם קיומו של הנכס לא יפגע בזכאות החברה להטבות המס. ברשות המסים קבעו מספר מבחנים שיסייעו לבחון האם התרומה של הנכס השיווקי אכן נמוכה מהרף שנקבע. בין היתר, ייבחנו חברות שמוכרות את מוצריהן לעסקים אחרים, לחברות ממשלתיות או למוסדות ללא כוונת רווח, כאשר תהליך הרכישה מבוסס בעיקר על מאפיינים טכנולוגיים, מפרטים מקצועיים או דרישות רגולטוריות ולא על עוצמת המותג.

בנוסף, רשות המסים תבחן מקרים שבהם החברה מייצרת רכיב שמשולב בתוך מוצר סופי של חברה אחרת, כך שהרכיב מאבד את זהותו העצמאית מול הצרכן. גם חברות שפועלות בשוק שבו קיימת תחרות מוגבלת בשל ייחודיות המוצר שלהן, או חברות שמעניקות זכויות שימוש ממושכות תמורת תמלוגים, עשויות להיחשב כמי שעומדות בתנאים להקלה. שיקול נוסף יהיה היחס בין הוצאות השיווק והמכירה לבין השקעות החברה במחקר ופיתוח, כאשר שיעור נמוך של הוצאות שיווק עשוי להעיד כי עיקר הערך נובע מהטכנולוגיה ולא מהמותג.

אחד החידושים המרכזיים במסמך הוא מנגנון הגנה שנועד לספק ודאות לחברות ההייטק. לפי המדיניות החדשה, פקיד שומה לא יוכל לקבוע באופן עצמאי כי חלק מהכנסות החברה נובע מנכס שיווקי ולשלול בגינן הטבות מס. כל החלטה מסוג זה תחייב בחינה של החטיבה המקצועית ברשות המסים וקבלת אישור בכתב מראש. בנוסף, חברות יוכלו לפנות לקבלת החלטת מיסוי מקדמית, Pre ruling, כדי לקבל עמדה רשמית בנוגע לאופן הטיפול בנכס השיווקי שלהן או לקביעת שיעור ההכנסה שיש לייחס אליו.

עוד ב-

מסחר פתוח: ענקית השבבים שתדווח ותזיז את השוק

לכתבה המלאה

ברשות המסים מסבירים כי מטרת המהלך היא להעניק לתעשיית ההייטק הישראלית ודאות גדולה יותר ולצמצם מצבים שבהם חברות בעלות פעילות בינלאומית ומותגים מוכרים חוששות מאובדן הטבות מס בשל טענה כי חלק מהרווחים שלהן נובע מהמותג ולא מהטכנולוגיה. באמצעות קביעת כללים ברורים ומנגנוני בקרה, מבקשת הרשות ליצור סביבת מס יציבה יותר, לעודד פעילות טכנולוגית בישראל ולמנוע מחלוקות עתידיות בין חברות לבין רשויות המס.