הנשק הסודי של החרדים בהשתלטות הנדל"ן בבירה: "מרפסת סוכה"
ח"כ אורי מקלב חולם על היום שבו החרדים יכבשו את ירושלים, ולעסקן החרדי יהושע פולק כבר הייתה תכנית הגירה שיצאה כבר מזמן מהמגירה - ולא תאמינו כמה היא אפקטיבית. הנשק הסודי במאבק על צביונה של ירושלים הוא: "מרפסת סוכה"
נציגי החרדים מעולם לא הסתירו את כוונתם ושאיפתם לעודד הגירה של תושבים חילונים אל מחוץ לעיר. ברוב המקרים התושבים החילונים הניחו את נשקם ונכנעו ללא קרב. מתקשים להאמין? תשאלו את ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה או את המהגרים החדשים למדינת תל אביב
אורי מקלב, שמשמש היום חבר כנסת וחבר מועצת עיריית ירושלים בעבר, היה נוהג להקניט את צביקה צ'רניחובסקי, יו"ר המנהלים הקהילתיים, ואומר לו: "צביקה, אני לא ממהר. לא נשתלט על ירושלים בעוד חמש שנים? עוד עשר. גם לא בעוד עשר שנים? אז בעוד 15".
הפעילות החרדית החלה בהצבת קרוואנים בשכונת קריית היובל בירושלים, שבהם פועלים בתי כנסת ומתקיימת פעילות דתית מגוונת. בעקבות הצבת הקרוונים החלה השתלטות חרדית הדרגתית על השכונה. באופן דומה הגדילו החרדים את כוחם גם ברמת אשכול וכך כבשו את שכונת רמות ועוד שכונות אחרות בעיר. כניסת התושבים החרדים לקריית היובל הפכה אותה לשכונה שמסמלת היום את החיכוך בין חרדים לחילונים בירושלים.
הדבר צבר תאוצה בתקופה שבה החזיק בתיק התכנון והבנייה יהושע פולק. במהלך הקדנציה שלו נקטה עיריית ירושלים מדיניות סלחנית כלפי חריגות בנייה הכרוכות בבניית מרפסות סוכה. למעשה מדובר במרפסת רגילה ששטחה גדול מספיק כדי להקים בה סוכה. יש דירות שאין בהן מרפסת כלל ויש דירות שבהן יש מרפסת צרה, שאינה יכולה להכיל סוכה. ככלל, פה ושם ניתנים אישורים חריגים, אחרי שהוועדות המוסמכות דנות בבקשה. בתקופה שבה החזיק פולק בתיק התכנון והבנייה, הוא לא רק אישר באופן לא מידתי בקשות להרחבת מרפסות, אלא אף עודד הגשת בקשות הרחבה.
החרדים פעלו מתוך אסטרטגיה מכוונת. מרפסות שלכאורה נבנו כדי לאפשר לבעלי הבית להקים סוכה, היו תופעה נפוצה. בציבור החילוני, הוספת מרפסות או הרחבת מרפסות באזורי המגורים החרדים זכורות כתופעה נרחבת שאפיינה את העיר בתקופתו של ראש העיר לופוליאנסקי, ועודדה הגירה שלילית של צעירים חילונים. הסיבה לנטישת הצעירים החילונים הייתה פשוטה: בתים שבהם נבנו מרפסות סוכה משכו תושבים חרדים. לדוגמא, בנייתן של מרפסות כאלה הביאה חרדים רבים לרמת אשכול וקריית היובל והפכה אותם משכונה חילונית מובהקת לשכונה שחלקים נרחבים שלה מאוכלסים על ידי חרדים.
ברוב המקרים התושבים החילונים הניחו את נשקם ונכנעו ללא קרב. בזמנו של פולק, היחס לחריגות הבנייה שבבניית מרפסות סוכה חצה את גבול השערורייה. מחזיק תיק התכנון והבנייה בעירייה כלל לא חשב שבניית המרפסות מעוררת בעיה משפטית כלשהי וכך כל מי שביקש מרפסת – קיבל.
יש סוכות תמימות ויש סוכות עם נחש מתחת לסכך. השחקן החדש בזירה הדמוגרפית במאבק על זהות ירושלים הוא "מרפסת סוכה" ונשק יעיל לגירוש המוני של חילונים מהבירה אל מחוצה לה. כבכל שנה גם בשנה הבאה יישבו החרדים במרפסות הסוכה שסידר להם פולק ויספרו משפחות חילוניות נודדות אל מחוץ לעיר. והמהגרים העתידיים שעוד לא יודעים שהם בקרון הבא ברכבת שנוסעת מירושלים לתל אביב עם כרטיס הלוך בלבד יוסיפו להיות שבויים בחלומם. זה לא יפריע להם לרנן את השורה המתעתעת, הנוראה והיפה הזאת: "עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה", של אילנית "השקרנית".
.jpg)
