באמצע שנות ה־2000, בעידן שבו ארית תעשיות נלחמה על חייה ונאלצה לעבור לרשימת השימור בבורסה, צבי לוי — איש עסקים מטבריה אשר לו השכלה יסודית בלבד מבית הספר — זיהה הזדמנות. ב־2006 החל להשקיע בחברה, ובתוך ארבע שנים השקיע בסך הכל 14.2 מיליון שקל כדי להשתלט על 50.6% מהמניות.

לפי כלכליסט, כשצבי לוי קנה את השליטה, ארית הייתה על סף קריסה. אבל ביולי 2008 היא הצליחה לחזור למסחר רגיל בבורסה, ובכך התחיל המהפך.

באמצעות חברת בת פועלת ארית ומתמחה בייצור מרעומים אלקטרוניים — רכיב קריטי בפגזי טנקים, מרגמות ורקטות. 

18 שנה אחר כך, ובתוך מציאות עולמית סוערת שכללה את הפלישה הרוסית לאוקראינה ומלחמות נוספות, ההימור של לוי השתלם בענק. שווי אחזקותיו בארית עמד לאחרונה על 1.1 מיליארד שקל, לאחר שמכר חלק מהמניות תמורת כ־50 מיליון שקל לאורך הימים האחרונים. בנוסף, לוי גרף עם השנים דיבידנדים בסך 86 מיליון שקל, לצד שכר מצטבר של 17 מיליון שקל על תפקידו כיו"ר.

מי שהצטרף למימושים הוא מנכ"ל החברה, חיים שטפלר, שמימש אופציות בסכום של 170 אלף שקל, ומכר את המניות החדשות ב־3.9 מיליון שקל.

נקודת המפנה הגדולה הגיעה בפברואר 2022, כשפלישת רוסיה לאוקראינה העלתה בחדות את הביקוש למוצרי ביטחון מתקדמים. שנה מאוחר יותר, במרץ 2023, זכתה ארית במכרז משמעותי בהודו בשווי של 170–190 מיליון דולר. ואילו אחרי ה־7 באוקטובר — עם פרוץ הלחימה בישראל — נסקה מניית החברה ב־1,034%, לעומת עלייה של 38% בלבד במדד ת"א־125 באותה תקופה.

הכנסותיה של ארית זינקו מ־52 מיליון שקל בשנת 2019 ל־127 מיליון שקל בשנת 2024. משרד הביטחון הישראלי, שהיה אחראי ל־31% מהמכירות ב־2022, הפך עד 2024 ללקוח הדומיננטי עם 64% מהמכירות.

עוד ב-

חדשות 12 תוקפים בתגובה לתביעת הענק: "חלק ממסע ההסתה נגדנו"

לכתבה המלאה

צבר ההזמנות העתידי של החברה עלה מרמה של 112 מיליון שקל ב־2022 לכ־1.16 מיליארד שקל בסוף 2024 — זינוק שמסמל את המעמד החדש של ארית תעשיות בתעשיית הביטחון הבינלאומית.