נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חידש השבוע את הקרב הכלכלי שלו מול שורת מדינות בעולם, ואחת הנפגעות הראשונות היא ברזיל. בצעד אגרסיבי, טראמפ הודיע כי יטיל מכס בגובה 50% על ייבוא מברזיל החל מה-1 באוגוסט. לשם השוואה, באפריל, ביום שהוכרז על ידו כ"יום השחרור", עמד המכס על ברזיל ל-10%, ועכשיו הוא מזנק פי חמישה.

ההסבר הרשמי: מדיניות הסחר של ברזיל נחשבת על ידי טראמפ ל"בלתי הוגנת", ולטענתו היא גורמת לגירעונות מסחריים שמסכנים את הכלכלה והביטחון הלאומי של ארה"ב. אך האמת מורכבת בהרבה: לפי משרד הסחר האמריקאי, לארה"ב דווקא יש עודף סחר של 7.4 מיליארד דולר מול ברזיל. ההסבר האמיתי, ככל הנראה, הוא פוליטי.

במכתב ששלח לנשיא ברזיל לואיס אינאסיו לולה דה סילבה, טראמפ ציין במפורש שהמכסים הם תגוב עם על המשפט המתנהל בברזיל נגד הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו - בעל ברית ותיק של טראמפ. בולסונארו מואשם בניסיון הפיכה לאחר שהפסיד בבחירות 2022, וטראמפ כינה את המשפט "ציד מכשפות" והשווה אותו לחקירות הפליליות שהתנהלו נגדו בארה"ב.

עוד האשים טראמפ את ברזיל ב"פגיעה בבחירות חופשיות" וב"מתקפה על חופש הביטוי של אזרחים אמריקאים", רמז להחלטת בית המשפט העליון במדינה שמאפשרת להטיל אחריות על רשתות חברתיות בשל תוכן שפורסם אצלן.

התגובה הברזילאית לא איחרה לבוא. הנשיא לולה צייץ שברזיל "היא מדינה ריבונית שלא תקבל הטפות מוסר מאף אחד", ואיים בצעדי תגמול מכוח חוק חדש במדינה שמאפשר תגובה סימטרית למכסים זרים. המטבע המקומי, הריאל, נפל ביותר מ-2% בעקבות המהלך.

ברזיל היא לא היחידה שספגה מכסים גבוהים השבוע מצד ארה"ב. טראמפ שיגר השבוע יותר מ-20 מכתבים למנהיגים בעולם, בהם הודיע על העלאות מכסים של 20%-40% שייכנסו לתוקף באוגוסט - כולל על יפן, דרום קוריאה, מולדובה, ברוניי, פיליפינים, לוב, אלג'יריה, עיראק, סרי לנקה ועוד. לכולן נמסר שהמכסים החדשים הם בנוסף למכסים ענפיים קיימים על פלדה, אלומיניום ורכב, ושהם עלולים לעלות עוד יותר אם אותן מדינות ינסו להגיב בצעדי נגד.

הודו נמצאת כרגע באזור אפור. טראמפ הזהיר שיטיל עליה מכסים נוספים בגובה 10% בשל השתייכותה לפורום BRICS, שבו שותפות גם רוסיה וסין, יריבות ותיקות של ארה"ב. החשש האמריקאי הוא שפורום BRICS מנסה לערער את מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. עם זאת, דלהי מנסה להיבדל מהמדינות האחרות וטוענת שמסחר במטבעות מקומיים מבחינתה הוא רק כלי להפחתת סיכונים ולא ניסיון לפגיעה במעמד הדולר.

בינתיים, הודו מנסה לקדם הסכם סחר חדש מול ארה"ב שיציל אותה ממכסים בגובה 26%. לפי הדיווחים, היא כבר העבירה את הצעתה הסופית לבית הלבן וממתינה לתשובה.

מעבר למכסים על מדינות, טראמפ הוסיף השבוע אי-ודאות לשוקי הסחורות כשהודיע שהמכסים על נחושת יעמדו גם הם על 50%, כמו אלה על פלדה ואלומיניום. הוא אף איים שמכסים על תרופות עשויים להגיע ל-200%.

במקביל, האיחוד האירופי מנסה להגיע להסכמות מול הבית הלבן על מכס אחיד של 10% על חלק מהמוצרים, תוך מאמץ להשיג פטורים סקטוריאליים. קנדה, מצדה, הסירה את מס השירותים הדיגיטליים שהיה צפוי לפגוע בחברות טכנולוגיה אמריקאיות, והמשא ומתן בין הצדדים חודש.

למרות שמדובר במלחמות סחר גלובליות, גם ישראל מושפעת. אמנם אין לה חלק בפורום BRICS, אך היא חווה לחצים גם מהכיוון האמריקאי. המכס הישיר שארה"ב מטילה כיום על סחורות מישראל עומד על כ-17%, לא גבוה במיוחד בהשוואה למדינות אחרות, וגם לא משפיע על חברות טכנולוגיה למשל שמייצאות לארה"ב בעיקר שירותים, אבל עדיין מכס שיש לו השפעה על יצואניות של מוצרים.

אך ההשפעה העיקרית על ישראל נובעת דווקא מהמתח הכללי בזירה הבינלאומית. ככל שטראמפ מסלים את היחסים עם מדינות אחרות כך נפגעת יציבות הסחר העולמית, ורשתות האספקה מתערערות. חברות ישראליות שתלויות ביצוא לארה"ב או ברכיבים ממדינות במזרח למשל עלולות להיפגע, במיוחד בתחומי ההייטק, הרכב והתרופות. בנוסף, אם ישראל תיתפס כמי שמזוהה מדי עם צד אחד בסכסוך (בעיקר לאור קשריה עם ארה"ב), היא עלולה לספוג בתגובה צעדי נגד מצד מדינות אחרות.

עוד ב-

יוליוס בר: מכסי טראמפ יעשו שוב נזק? זו התשובה

לכתבה המלאה

מדיניות הסחר של טראמפ מגובה גם בטיעונים כלכליים, אבל גם בפוליטיים. לא מדובר רק בהגנה על התעשייה האמריקאית אלא גם בניסיון להשפיע על המדיניות הפנימית במדינות אחרות, כמו במקרה של בולסונארו. ובעוד העולם מנסה להעריך את ההשלכות של מלחמת הסחר, טראמפ נשאר בלתי צפוי, ומפלס אי הודאות נשאר גבוה.