כלכלני יוליוס בר, אחד הבנקים המובילים בשוויץ, המתמחה בניהול עושר, ייעוץ השקעות ומימון נדל"ן, מתיו ראשטר וסוק יין יונג, ניתחו שתי סוגיות כלכליות עולמיות - אחת שקורת סביב הבחירות בצרפת והשנייה עם הבנק המרכזי בתאילנד.

מתיו ראשטר, ראש תחום מחקר אסטרטגיית מניות, יוליוס בר: "נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הצליח למנוע בשלב זה את הסכנה המיידית של בחירות בזק, לאחר שהתחייב למנות ראש ממשלה חדש עד יום שישי, 10 באוקטובר, בעקבות התפטרותו של סבסטיאן לקורנו. השווקים קיבלו את המהלך בברכה: מרווחי האג"ח הצטמצמו, ושוק המניות התאושש במתינות. עם זאת, בעיית היסוד של צרפת- הפיצול הפוליטי החריף, נותרה בעינה. בהיעדר רוב פרלמנטרי יציב, רפורמות מבניות וצמצום הגירעון התקציבי נראים מחוץ להישג יד, ולכן המשקיעים נוקטים זהירות כלפי נכסים צרפתיים בעת הזו.

מקרון הצליח למשוך את צרפת בחזרה מן הסף של טלטלה פוליטית עמוקה יותר, כשהודיע כי ימנה ראש ממשלה חדש בתוך ימים. ההודעה באה בעקבות התפטרותו הפתאומית של לקורנו, שהתמודד לשווא עם קשיים בהקמת קואליציה יציבה. זו הייתה קריסת הממשלה החמישית של צרפת בתוך פחות משנתיים, וההתפתחויות האחרונות העלו חשש ממשי לבחירות מוקדמות ולחוסר יציבות בשווקים.

באמצעות איתות להתקדמות במגעים בין־מפלגתיים והבטחה שלא יתקיימו בחירות בטווח הקרוב, הצליח מקרון להרגיע את המשקיעים. תשואות אג"ח ממשלת צרפת ירדו, והמרווח מול אג"ח ממשלת גרמניה הצטמצם לכ־83 נ"ק. מדד CAC 40 התחזק ביותר מ־1%. העליות המתונות משקפות את העדפת המשקיעים להמשכיות, גם אם מלווה בעייפות פוליטית גוברת.

עם זאת, המבוי הסתום הבסיסי נותר עמוק. הפרלמנט מפוצל לשלושה גושים שאינם ניתנים לגישור, וכל ראש ממשלה חדש יתקשה לגבש הסכמה סביב תקציב 2026 ורפורמת הפנסיה. הבחירות המוניציפליות המתוכננות למרץ 2026 והבחירות לנשיאות ב־2027 כבר מעצבות את סדר היום הפוליטי, ולכן תמריצים לפשרות כמעט שאינם קיימים.

מנקודת מבט השקעתית, ההתפתחויות האחרונות הסירו את הסיכון המיידי ביותר- בחירות פתע, אך לא החזירו את האמון. אי־הוודאות הפוליטית צפויה להימשך, לשמור על פרמיות סיכון גבוהות ולהגביל את התיאבון לנכסים צרפתיים. אף שהמצב בשליטה והחשש מהתפשטות לזירה האירופית נותר נמוך, הסיפור ארוך־הטווח של התאוששות צרפת תלוי בהקמת ממשלה יציבה ובעלת אוריינטציה רפורמטורית. עם זאת, הנחת העבודה שלנו היא כי אין מדובר במשבר חוב חריף בשלב זה, ולכן גם הנזק והסיכון להתפשטות מוגבלים".

סוק יין יונג, אנליסטית אג"ח אסיה, יוליוס בר: "הבנק המרכזי של תאילנד (BoT) הותיר את הריבית ללא שינוי, בניגוד לציפיות השוק להורדה, במטרה לשמור על מרחב המדיניות המצומצם שברשותו על רקע סיכוני הצמיחה (היחלשות היצוא והתיירות), אתגרי הסחר והסיכונים הגלובליים.

אף שהבנק נקט טון יוני (מקל) יחסית, הוא אותת כי הורדות נוספות עשויות לבוא בהמשך, לנוכח תחזית צמיחה חלשה ואינפלציה נמוכה. הבאהט התאילנדי התחזק לאחר ההחלטה, ותשואות אג"ח ממשלת תאילנד עלו במעט. במקביל, הרחבת צעדים פופוליסטיים עשויה לחזק את מעמד ראש הממשלה לקראת הבחירות הצפויות בשנה הבאה.

הבנק המרכזי הותיר את הריבית המוניטרית על 1.5% ביום רביעי, 8 באוקטובר, לאחר שהחליט לשמור את כלי המדיניות המוניטרית לעת הצורך, על רקע תחזית הצמיחה המתדרדרת. זה היה המפגש הראשון של הוועדה המוניטרית תחת נגיד חדש, ויטאי רטנקורן, שבו הצביעו חמישה מתוך שבעה חברים בעד הותרת הריבית על כנה. רוב חברי הוועדה הדגישו את חשיבות התזמון והיעילות של המדיניות, נוכח מגבלות המרחב הפיסקלי והמוניטרי.

מנגד, מרבית הכלכלנים (19 מתוך 26) שנסקרו על ידי בלומברג ציפו להורדת ריבית של לפחות 0.25%, במטרה לעורר את הכלכלה השברירית של תאילנד, הסובלת מהתחזקות המטבע, אינפלציה שלילית ואתגרי סחר.

הבנק ציין כי המדיניות המוניטרית צריכה להמשיך להיות מרחיבה על מנת לתמוך בהתאוששות, וכי השפעת ההקלות הקודמות עדיין ניכרת. התחזקות הבאהט האחרונה פגעה ביצוא ובתיירות, והאינפלציה הכללית נותרה שלילית מאז אפריל. האינפלציה הליבה נחלשה זו החודש הרביעי ברציפות בספטמבר, אך נותרה חיובית.

הבנק הוריד את תחזיותיו לאינפלציה ל־0.0% ב־2025 ול־0.5% ב־2026, אך צופה שאינפלציית הליבה תישאר ברמה של 0.9% בשתי השנים. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה ל־2.2% ב־2025 ול־1.6% ב־2026 (לעומת 2.3% ו־1.7% בהתאמה). הציפיות הן שהצמיחה תישאר מתחת ל־2% במחצית הראשונה של 2025 בשל השפעת מכסי היבוא של ארה"ב, שיקוזזו בחלקם באמצעות צעדי תמרוץ ממשלתיים לעידוד הצריכה.

ביום שלישי, 7 באוקטובר, חשפה הממשלה תכנית סבסוד צרכנית בהיקף של 44 מיליארד באט (1.36 מיליארד דולר) לעידוד הצריכה והצמיחה, והודיעה כי בכוונתה להשיק צעדי תמרוץ נוספים בניסיון להעלות את הצמיחה מעל 2.2% השנה. המהלך נתפס כחלק מהמאמץ הפוליטי של ממשלת ראש הממשלה אנוטין צ'רנוויראקול, לקראת פירוק הפרלמנט הצפוי עד סוף ינואר והבחירות הכלליות הצפויות במרץ או תחילת אפריל".

עוד ב-

דו"ח חדש חושף: כך סיום המלחמה ישפיע לטובה על הכלכלה בישראל

לכתבה המלאה