השוק

קסטרו בהודעה עמומה: למי תשלם משפחת רוטר?

יוסף שאשא גביזון מחזק את כוחו בקסטרו: הגדיל את חלקו ב"מניות הגרעין" ב-149,385 מניות קיימות, כשמשפחת רוטר משחררת מניות מחסומות ומקבלת תמורה כספית בתמורה, מה שמחזק את מעמדו בתוך קבוצת השליטה ושומר על יציבות השליטה המשותפת בחברה

כתבי ice השוק | 26/11/2025 17:26

גבי רוטר רון רוטר ואתי רוטר (צילום אביב חופי, ויקיפדיה)

הדיווח של קסטרו מגלה תמרון מעניין בין בעלי השליטה בחברה, שבמבט ראשון נראה תמוה: יוסף שאשא גביזון הגדיל את חלקו ב"מניות הגרעין" (המניות הכפופות להסכם השליטה המשותפת) ב-149,385 מניות נוספות, ובתמורה - משפחת רוטר תשלם לו כסף.

למה שמשפחת רוטר תשלם לגביזון על מניות שהוא מקבל? מדובר בסידור מחדש של מניות קיימות שכבר היו בידי גביזון, לא ברכישה של מניות חדשות. לפני הדיווח, גביזון החזיק בכ-8.45% ממניות קסטרו, אבל רק חלק מהן (כ-574,000 מניות) היו חלק מ"מניות הגרעין" - המניות החסומות הכפופות להסכם השליטה המשותפת עם משפחת רוטר.

עכשיו, גביזון מעביר עוד 149,385 מניות מהאחזקה הפרטית שלו לתוך "סל מניות הגרעין", ובכך מחזק את השליטה המשותפת. בתמורה, משפחת רוטר משחררת 149,385 מהמניות שלה מההסכם (הן עוברות מ"מניות גרעין" חסומות למניות חופשיות), ומשלמת לגביזון על הערך שנוצר מההחלפה הזו.

מניות שליטה או מניות גרעין לפעמים בעצם שוות פחות לבעליהן מאשר מניות רגילות. מניות גרעין חסומות למשל מחייבות את בעליהן להישאר שותפים בהסכם, פחות סחירות, וכרוכות בהתחייבויות רגולטוריות של בעלי שליטה. כשמשפחת רוטר משחררת מניות מההסכם, היא בעצם "קונה" חופש פעולה - היכולת למכור בשוק בעיתוי שהיא בוחרת, ללא אילוצי החסימה.

גביזון מצידו מקבל תמורה כלכלית על כך שהוא מוכן להיכנס עמוק יותר להתחייבות ארוכת הטווח של השליטה המשותפת.

התוצאה הסופית: סך "מניות הגרעין" נשאר זהה (4,618,674 מניות, 53.9% מהחברה), אבל גביזון מחזק את מעמדו בתוך קבוצת השליטה עם 723,850 מניות גרעין (לעומת 574,465 קודם), בעוד שחלקה של משפחת רוטר בגרעין מצטמצם בהתאם.

השחרור של מניות רוטר מההסכם עשוי לרמז על רצון בגמישות עתידית - אולי צורך בנקודת יציאה חלקית, שיקולי נזילות, או תכנון פיננסי. עם זאת, חשוב לציין שזו ספקולציה בלבד - יכולות להיות גם סיבות אחרות.