השוק
מס חדש יוטל על הבנקים? האוצר חושף מי באמת ישלם את החשבון
חוק ההסדרים: ועדת הכספים המשיכה לדון במיסוי רווחי היתר של הבנקים ובריווח מדרגות מס הכנסה. גורמים באוצר הגיבו לטענות הבנקים כי הצעד יפגע בציבור המחזיק במניות הבנקים: "75% מהמניות הללו בידי העשירון העליון"
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה היום (שני) דיון נוסף בפרק ז' (מס מיוחד על רווחי בנקים) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924).
במסגרת הצ"ח, מוצע להטיל מס רווח נוסף בשיעור של 15% על בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, שרווחיו בשנה מסוימת עולים על 50% מהממוצע השנתי של רווחיו בין השנים 2018-2022, וזאת בהוראת שעה שתחול עד לשנת 2030. לגבי שנת 2026 מוצע לקבוע כי המס יחול בהתאם לחלק היחסי של השנה.
בעקבות הדיונים הקודמים, בהם הציגו באוצר את החוק ואת השפעותיו, וממול הציגו הבנקים את עמדתם נגד החוק, ונשאלו שאלות שונות מצד חברי הכנסת, המשיכו באוצר את הצגת החוק והנתונים השונים.
לעניין מגמות וסוגי מיסוי בנקים בעולם הוצג כי החל משנת 2023, 12 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי הטילו מיסים חדשים על הבנקים בשל רווחי שיא שנבעו מעליית הריבית, כאשר גם מחוץ לאיחוד האירופי הוטלו מיסים דומים, בין השאר בבריטניה ובקנדה.
הוצג כי המדינות בחרו בין שני מסלולים עיקריים: מיסוי חד-פעמי - הוראת שעה או מיסוי קבוע, כאשר המודלים המרכזיים כוללים מיסוי על רווחי יתר, מיסוי על כלל ההכנסות, או מיסוי ספציפי על הכנסות מריבית נטו.
לעניין התשואה להון, הציגו באוצר כי גם בנתונים העדכניים ביותר, המגמה ממשיכה לעלות מבחינת התשואה להון של הבנקים, כאשר זו יותר מהוכפלה עם עליית הריבית, בין השנים 2020 ל-2021, כאשר גם בשנים 25 ו-24 נמשכה המגמה, למרות הגבלת בנק ישראל על חלוקת דיבידנד עד תום 25, וכי אילולי ההגבלה הרווחים היו גבוהים עוד יותר.
כן הוצג כי בהשוואה בינ"ל של תשואה להון לעומת בנקים במדינות האיחוד האירופי, עומדים הבנקים בישראל על התשואה הגבוה ביותר בשנת 2024, למעט הבנקים בהונגריה.
מבחינת גלגול המס ופגיעה בציבור, השיב יוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר על טענת הבנקים כי 85% ממניות הבנקים מוחזקות בידי הציבור וכי הציבור הוא שיפגע ממיסוי רווחי הבנקים: "נסביר מי זה הציבור, 75% ממניות הבנקים מוחזקים ע"י העשירון העליון, רק פלח אחד מתעשר מהחזקת המניות, והפגיעה ככל שתהייה, תהייה בעשירונים העליונים ולא הנמוכים. עפ"י רוב לא האנשים שלא גומרים את החודש הם אלה שנהנים מזה".
עוד טענו באוצר כי המודל שנבחר מאפשר גלגול משמעותי יותר של ריבית בנק ישראל לריבית על הפיקדונות, היות וחלק מהוצאות הריבית יקוזזו עבור הבנקים בכך שתופחת חבות המס שלהם. "נאמר גם במחקרים בינ"ל שהמודל הזה טוב יותר ממודלים אחרים. זה מאפשר לבנקים לקזז את הוצאות הריבית ובכך להקטין את חבות המס" ציין מצלאוי.
חברי הכנסת העירו על הדברים כי למרות שהבנקים ירוויחו פחות על רווחיהם, מדובר רק על חלק מהם, וכי הדבר לא ימנע מהם לגלגל זאת על הציבור. ח"כ ולדימיר בליאק: "בשכר עבודה אומרים שכשאתה מרוויח מהמס השולי, אתה מרוויח פחות אז לא שווה לך לעבוד, אבל זה לא נכון כי בסוף התוספת השולית תמיד חיובית, אז גם כאן, בתור בנק אתה מרוויח יותר".
מול הדברים ציינו באוצר כי הם מאמינים שמדובר במודל שהתועלת שלו גדולה מהנזק, כי מדובר במיסוי עם דגש על תועלות פיסקליות במימון המלחמה, וכי בעוד חלופות אחרות היו מתגלגלות במאה אחוז על הצרכן על סמך מודלים בינ"ל, וכי הצפי שלהם שהמס לא יתגלגל במלואו לצרכן, כאשר מדובר במודל הרבה יותר טוב ממודלים אחרים בחו"ל שגם בהם לא היה גלגול מלא.
עוד ציין מצלאוי כי כאשר הוועדה המקצועית בדקה את הדברים היא לא בדקה שיקולים פיסקליים, "בדקנו עלות תועלת כלכלית נטו כדי להמליץ על המודל הטוב ביותר, וכששר האוצר שקל את המודל המוצע, הוא שקל גם שיקולים פיסקליים. שמוסיפים את השיקולים האלה אז בוודאי שהעלות גדולה מהנזק".
באוצר שבו והציגו השוואה לסקטורים אחרים מבחינת הרווחים בשנים האחרונות, וציינו כי המודל המוצע מתמודד עם החששות ברמה הטובה ברמה ביותר, גם לאור בחינה בינ"ל, וכי הוא ייצר את התועלת הפיסקלית הטובה ביותר, תוך צדק חלוקתי ושוויון בנטל המס.
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אף אחד לא מטפל בבעיה, ביוני 23 רשות התחרות הציגה פה בוועדה 4 מיליארד שקלים תג מחיר שנעשקו רק ממשקי הבית של הלקוחות, אז המס הזה הוא כדי שיעבור כסף לקופת המדינה, אין בו שוויון בנטל והוא לא מטפל בבעיות של המבנה".
מצלאוי השיב לטענה: "אנחנו אומרים בצורה הכי ברורה שיש שהתכלית היא פיסקלית, בסוף נטל המס צריך להתחלק בצורה שווה במהות, יש פה מנגנון שמטרגט בצורה טובה יותר, בטח לעומת המנגנון שעבר כאן לפני שנתיים, אז שהעשירונים העליונים הם שמחזיקים במניות הבנקים, אז צריך לזכור מי נהנה שהרווח עולה ומי יפגע, זה צדק חלוקתי, יש היבטים שאי אפשר להתעלם מהם בעניין שוויון בנטל המס. לא צריך לשים בחקיקה הזו את כל הנטל של הבעיות במערכת הבנקאי ולחפש איך החוק הזה נותן מענה הוליסטי לכל מערכת הבנקאות, אמרנו זו לא המטרה, אנחנו עושים את זה במקטעים אחרים בחקיקה, אבל זו לא הסיבה שאנחנו פה".
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי העיר על רקע הדברים: "למה זה חוק טבע שהמיסוי צריך להתגלגל לציבור? נכון שיש את נושא כוחות השוק אבל במקומות שיש שווקים ריכוזיים ומדובר בשירות נצרך ע"י כולם ואין באמת בחירה, ויש מדיניות פחות או יותר זהה מצד הבנקים, ואתה רואה תאום בנושאים הללו, ברור שצריך להיות יותר אקטיביים. אני מבין שמעניין אתכם להכניס כסף למדינה וזה חשוב, אבל שאתם יוצאים מנקודת הנחה שזה חוק טבע, שזה יגולגל לציבור וזו בעיה שקשה לי איתה".
ח"כ חמד עמאר: "עד עכשיו לא הבאתם כיצד תמנעו את גלגול המס לציבור, כל מה שהצגתם לא מונע. גם העשירון העליון זה אזרחים. איך אתם נותנים כאן נוסחה שזה לא יתגלגל על מי שמקבל שכר מינימום?".
בהמשך הציגו בלשכה המשפטית במשרד האוצר מענה לטענות הבנקים על כך שהוועדה הציבורית לא המליצה על מיסוי בגובה 7 עד 10 אחוזים ולבסוף הוטלו 15 אחוזים, וציינו כי מרגע ששר האוצר הכליל את השיקול הפיסקלי, יש בכך מענה לטענה, וכי המלצת הצוות הייתה להביא את ההחלטה בפני הצוות המדיני והוא לא ציין שיש מניעה להטיל מיסוי.
ח"כ מיקי לוי: "זה כסף של הציבור ,שהבנקים יציגו איך הם מחזירים אותו לציבור, זה כסף נטו של הציבור, זה לא אמור ללכת לאוצר, שיתנו אחוז בריבית הפריים, שיתנו לרוכשי דירה ראשונה הנחה, להורים לילדים, זה לא הכסף של המדינה, זה לא הכנסה מההייטק, זה כסף של הציבור וצריך להחזיר אותו לציבור".
מנכ"ל בנק יהב, אבשלום בוסקילה, קרא להחריג את הבנק מהחקיקה המוצעת, וציין כי הוא "הבנק החברתי היחיד בישראל", כאשר 90% מלקוחותיו פטורים מעמלות והוא מציע את הריביות הנמוכות במערכת. בוסקילה הדגיש כי הבנק מחזיק בנתח רווח מזערי של 4% בלבד מהמערכת ומפעיל 55 סניפים, בעיקר בפריפריה.
הוא דחה את הטענה כי הבנק נשלט על ידי מזרחי-טפחות, וציין כי הדירקטוריון עצמאי לחלוטין, מערכות המחשוב נפרדות, ואין כל קבלת ייעוץ מהבנק הגדול. "אם נוחרג מהחוק, נוכל להמשיך להוות בשורה חברתית ולחולל תחרות מול הבנקים הגדולים", סיכם.
איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, ביקר את המודל המוצע והזהיר כי העלאת המס ל-15% לעומת 7-10% שנדונו בוועדה הציבורית אינה מבוססת. מדמון טען כי הוועדה עצמה קבעה שמרווחי הריבית כבר חזרו לרמתם שלפני תקופת העליות, וכי הטלת מס מיוחד תביא לצמצום היצע האשראי, צעד שיפגע בסופו של דבר בצמיחה ובהכנסות המדינה ממסים. הוא תהה מדוע המדינה ממקדת את המיסוי בבנקים בלבד ולא בחברות גדולות אחרות במשק, דוגמת חברות הביטוח, המציגות תשואה גבוהה על ההון.
יו"ר הוועדה תקף הדברים וציין כי הרווחים החריגים של הבנקים, שהגיעו לכ-40 מיליארד ש"ח, אינם תוצאה של מהלכים עסקיים רגילים או התייעלות, אלא תולדה של פער הריביות, וכי על העובדה הזו הסכימו כל חברי הוועדה הציבורית.
עוד ביקר יו"ר הוועדה את דברי מדמון כי המיסוי יביא להקטנת היקף האשראי: "בדיון הקודם אמרו הבנקים נעלה את הריבית ועכשיו הם אומרים נקטין את היצע האשראי, אז האוצר האם אתם ממשיכים להתעסק בדברים האלה בכפפות של משי ותתנו לציבור להמשיך להאנק תחת העול, או שאתם מורידים את הכפפה ועושים משהו?!".
בהמשך קיימה הוועדה דיון נוסף בפרק ה' (ריווח מדרגות מס הכנסה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026.
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "שוב השאלה שהעלנו, אתם נותנים הקלת מס לאנשים שמרווחים משכר מסוים, ולא רק זה, שאתם משאירים את הקפאת נקודות הזכות הקיימת על תילה, כך שהם נפגעים פעמיים. אנחנו מבינים את הרציונל של ריווח, אבל למה המקפיאה נשארת על תילה? אולי חשבתם להסיר את ההקפאה במקום?".
יואב הכט, נציג אגף תקציבים באוצר: "מה שהדריך אותנו בהצעה זה הפרמטר של המס השולי. שאנחנו מסתכלים על מיסוי, יש 3 פרמטרים שניתן לשחק איתם: סף המס, ממנו אתה מתחיל לשלם מס, המס האפקטיבי, שזה המס הממוצע, כמה שילמתי מההכנסה שלי מס, והמס השולי, שזה הפרמטר עם ההשלכה השולית הכי משמעותית, שמשפיע לי הכי הרבה אם לעבוד יותר או פחות.
הרבה מאוד שכירים ועצמאים בוחרים כמה לעבוד, בשיקולים האלה, המס השולי הוא הפרמטר, בזה מתמקדת ההצעה, וזה מה שהוביל אותנו. אם היינו מבטלים את ההקפאה או מעלים את מספר נקודות הזיכוי, היינו משנים את סף המס, היו מעט אנשים שהיה משתנה להם המס השולי, ולרוב האנשים זה היה משפיע על המס האפקטיבי בלבד, ולכן היינו מתמרצים אותם לעבוד פחות ופוגעים במשק, בעינינו זה צעד שיש בו להזיק לשוק התעסוקה ולא כדי להועיל".
כפיר בץ, אגף הכלכלן הראשי: "אנחנו גם באים לתקן מצב קצת מעוות בו המס השולי במדרגות הביניים בישראל הוא גבוה ברמה בינ"ל, לעומת מס נמוך ברמות השכר הנמוכות. החלק של רמות השכר הנמוכות בתשלום המס הוא מאוד מאוד נמוך, כך שתועלת רבה מזה הם לא היו רואים".
ברשות המיסים הציגו, בעקבות שאלות חברי הוועדה בדיון הקודם נתונים שונים, במסגרתם עולה כי ריווח המדרגות צפוי להשפיע על בעלי הכנסות בעשירונים 8-10 בחיתוך עקומת ההכנסות מעבודה. כן הוצג כי עובדים הצפויים להנות מהשינוי המוצע, לעומת עובדים שאינם צפויים להנות ממנו, מאופיינים בכך שהם מעט יותר מבוגרים, עם יותר ילדים עד גיל 18, ושיעור המתגוררים באזור המרכז מעט גבוה יותר.
תומר שמוקלר מפורום ארלוזורוב העיר כי חברי הכנסת ביקשו בדיון הקודם לראות כיצד פריסה שונה למדרגות מס נמוכות יותר תתבטא בפועל, וציין כי מבדיקה של הפורום לפחות חלק מקרב 2 וחצי עשירונים נוספים יכולים ליהנות מההטבה, בהם עשירונים 7 ו-8: "הרבה פעמים האנשים בעשירונים האלה לא בכוונה נמצאים מתחת לרדאר, יש הנחה חזקה שצריך לתמרץ אנשים שעובדים במאה אחוז משרה, אם אפשר להקל על אנשים שמרווחים 12 ו-13 אלף שקלים ומשלמים מס. השקל השולי של השכבות החלשות יותר הוא משמעותי, הוא בד"כ הולך לצריכה, אנחנו קוראים לשקול את זה שוב".
באוצר ציינו כי יעמידו בפני הוועדה את האילוסטרציה של הדברים, אך הדגישו כי אחוז ניכר מהעובדים המדובר הינם מתחת לסף המס בגלל נקודות המס, גם ברמת שכר של 12 אלף שקלים והציגו כי גם אישה עם ילד בן שנתיים עם שכר של כ-13 אלף שקלים הינה מתחת רף המס, וכך גם גבר עם ילד בן שנתיים המרוויח מעל 12 אלף שקלים זאת שעה שייתכן שפריסת ההטבה לכלל האוכלוסייה, ייתכן שתיתן הנחה קטנה לחלק מהעשירונים הנמוכים יותר, אך המיקוד במס השולי הינו שעה שאדם שמרוויח מעל 16 אלף שקלים ממוסה מעל סכום זה ב-43%: "זה לא צודק ששלושה עשירונים משלמים 95% ממס הכנסה, זו לא מערכת צודקת".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "זה בסדר גמור שמתמקדים פעם אחת במי שעובד ומשלם הרבה מיסים וזו אוכלוסייה חשובה. אנשים יקבלו כתוצאה מזה בין 2,000 ל-5,000 שקלים בנטו, העלות התקציבית של זה תהייה 5 מיליארד שקלים בהבשלה מלאה. אולי היינו יכולים לקחת את הכסף ולהקל את יוקר המחייה לאותה אוכלוסייה בצעדים מסוימים, האם לא נכון לקחת תוכנית ארוכת טווח שתממן חינוך חינם לגיל הרך? מדברים על משפחות עם ילדים".
עוד ב-
הכט השיב כי עלות לחינוך חינם אינו ניתן לתקצוב בעלויות המדוברות, וכי בתשובה לבסיס השאלה: "שאתה נותן לאדם כסף בכיס, הוא יודע הכי טוב מה הוא רוצה לעשות אתו ומה השימוש הנכון בכסף שלו. בנוסף בד"כ ענייני יוקר המחייה הם לא נושאים שתשפוך עליהם כסף והם ייעלמו, להיפך, בכל מקום שתשפוך כסף על בעיות יוקר המחייה, בסוף יוצא שלא הועלת לציבור, אלא רק הרעת".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
