חודש מרץ 2026 היה אמור להיות עוד חודש טוב לאל על. החברה נכנסה לשנה על גב שנת שיא מטורפת ב-2025. אבל אז הגיעה מלחמת "שאגת הארי".

כשנסגר נתב"ג בעקבות המבצע עם איראן, אל על פרסמה נתון שמסביר הכל בצורה הברורה ביותר: כל יום שבו לא המריא ולא נחת מטוס שלה עלה לה כ-4 מיליון דולר בנזק ישיר בלבד - עוד לפני מס, לפני הפרשות, לפני הוצאות חד פעמיות.

המטוסים עמדו על הקרקע כמעט 40 יום. ההשפעה הכוללת של המבצע על הרווחיות נאמדת בכ-145 מיליון דולר אחרי מס - מתוכם כ-90 מיליון דולר נרשמו ברבעון הראשון, והיתרה תוכר ברבעון השני.

תוצאות הרבעון הראשון של 2026 משקפות תמונה קשה אך צפויה. ההכנסות ירדו ב-27% לכ-562 מיליון דולר, לעומת כ-774 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDAR - מדד הרווח התפעולי התזרימי שמשקיעים עוקבים אחריו בענף התעופה - קרס מ-213 מיליון דולר לכ-16 מיליון דולר בלבד. ההפסד הנקי הסתכם בכ-67 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-96 מיליון דולר בשנה שעברה.

מדד תפוסת המושבים - שמשקף עד כמה הטיסות מלאות - ירד מ-94% ל-83%, וההכנסה לכל מושב קילומטר ירדה בכ-14%.

אבל מי שמסתכל רק על ההפסד מפספס חצי מהסיפור. לקראת חידוש הפעילות באמצע אפריל, הביקושים התפוצצו. צבר ההזמנות עמד בסוף הרבעון על כמיליארד דולר, ועד סוף אפריל כבר טיפס ל-1.2 מיליארד דולר.

יותר מכך - חודש אפריל שבר את כל השיאים: נמכרו כרטיסים בהיקף של כ-560 מיליון דולר בחודש אחד - שיא מכירות חודשי עבור החברה. לקראת הקיץ, אל על מתכננת להגדיל את היצע המושבים ב-6% עד 10%, ולפתוח 10 יעדים חדשים.

הון החברה נכון לסוף מרץ עמד על כ-1.01 מיליארד דולר. מקורות נזילים לשימוש - כלומר, כמה כסף זמין לחברה - הסתכמו בכ-1.9 מיליארד דולר, עם עודף מזומנים על פני חוב של כ-734 מיליון דולר. מדובר בכרית ביטחון משמעותית, שמסבירה מדוע המשבר הזה, כואב ככל שיהיה, לא מאיים על יציבות החברה בטווח הנראה לעין.

בין המהלכים האסטרטגיים שבוצעו ברבעון: אל על מימשה אופציות לרכישת 6 מטוסי דרימליינר נוספים, כאשר 4 מהם ישודרגו לדגם 787-10 המתקדם. בנוסף נחתם הסכם לעשור עם ישראכרט להעברת פעילות ה-Fly Card - שצפוי לתרום לקבוצה כמיליארד שקלים לאורך התקופה.

הרבעון הראשון היה רע - אבל מסיבות מובנות ומוגדרות. השאלה האמיתית היא עד כמה מהר אל על תחזור למסלול, ואם החברות הזרות יאטו את חזרתן לנתב"ג - כפי שקרה אחרי 2023 - היא עשויה למצוא את עצמה שוב בעמדת כוח. צבר ההזמנות ושיא המכירות באפריל מרמזים שהביקוש קיים. השאלה היא רק מי ייקח אותו.

מנכ"ל אל על, לוי הלוי, מסר: "תוצאות הרבעון הראשון מוכיחות פעם נוספת את חוסנה האסטרטגי והפיננסי של אל על, המאפשר לחברה לנווט בהצלחה גם אל מול האתגרים המורכבים ביותר. המבנה הפיננסי האיתן ויתרות המזומן הגבוהות עמן נכנסנו לתקופה זו, אפשרו לנו לפעול באחריות וביציבות, תוך שמירה בלתי מתפשרת על מחויבותנו ללקוחות. על אף השפעותיו של מבצע 'שאגת הארי', החברה מציגה התאוששות מהירה ומגמה חיובית. אנו מודעים היטב לרגישות התקופה, ופועלים בנחישות ליישום תוכניות צמיחה ארוכות טווח שיבטיחו את חוסנה של החברה לאורך זמן.

הנהלת אל על מחויבת לניהול אחראי ומבוקר, הן בשגרה והן בעתות חירום, מתוך תחושת שליחות עמוקה כלפי הנוסעים והציבור הישראלי כולו. התגייסותם המרשימה של עובדי אל על במהלך התקופה היא שאפשרה לנו לשמר את הגשר האווירי בין ישראל לעולם, ואני מודה להם על מסירותם. כעת פנינו קדימה, אנו ערוכים לקראת פעילות הקיץ המוגברת במטרה להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר".

סמנכ"ל כספים באל על, רו"ח גיל פלדמן, מסר: "הרבעון הראשון של השנה החל בחודשיים בהם ראינו שיעורי תפוסה גבוהים בטיסות החברה. המבצע, שהשפעתו מוערכת בהפסד אחרי השפעת מס של כ-145 מיליון דולר, מתוכו כ-90 מיליון דולר ברבעון הנוכחי ועוד כ-55 מיליון דולר בחודש אפריל, הביא להפסד אחרי מס של כ-67 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

עוד ב-

דרמת ענק בשוק כרטיסי האשראי: FLY CARD עובר לישראכרט

לכתבה המלאה

בתחילת חודש מאי החברה חזרה לפעילות מלאה עם ביקושים חזקים לטיסותיה, המתבטאים בצבר הזמנות העולה על 1.2 מיליארד דולר נכון לסוף חודש אפריל. מדיניות הגידור האפקטיבית שנקטה החברה, הצליחה לצמצם חלק מהשפעת עליית מחירי הדלקים, אותה חווים בכלל שוק התעופה העולמי. אנחנו ממשיכים בתוכנית האסטרטגית שפרסמנו במטרה לשמר את חוסנה של החברה ואת היציבות הפיננסית וכן לייצר צמיחה לאורך זמן".