השוק

אלפרד אקירוב מתרסק ברווחים: אבל תיק ההשקעות מציל את המצב

הרווח הכולל של אלרוב נדל"ן ברבעון הראשון ירד ל-51 מיליון שקל, בין היתר בגלל מלחמת "שאגת הארי" ותיסוף השקל - אך תיק ההשקעות שוב הציג ביצועים מרשימים. פעילות הנדל"ן והמלונאות סופגת מכה כפולה - שקל מתחזק ותיירות חלשה. ומה קורה עם חלום ההשתלטות של אקירוב על כלל?
אלפרד אקירוב (צילום יוטיוב/ איגוד החברות הציבוריות)
חברת הנדל"ן והמלונאות אלרוב, שבשליטת אלפרד אקירוב, פרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון של 2026, והם ממחישים בבירור תופעה שהלכה והתחדדה בשנים האחרונות: מה שמייצר היום את עיקר הרווחים בחברה הוא לא הנדל"ן המניב ולא המלונות היוקרתיים, אלא תיק ניירות הערך - ובראשן האחזקה הגדולה במניית כלל ביטוח.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-111 מיליון שקל, ירידה מ-139 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אבל מאחורי המספר מסתתר סיפור מעניין: הרבעון הנוכחי כלל רווח של כ-185 מיליון שקל (לפני מס) מעליית ערך ניירות הערך, רובו המכריע ממניות כלל.
עם זאת, הרווח הכולל של החברה, שכולל את פעילות המלונאות והנדל"ן, עמד ברבעון על 51 מיליון שקל בלבד לעומת לעומת רווח של 295 מיליון שקל ברבעון המקביל ושל 1.65 מיליארד שקל ב-2025 כולה.
לשם השוואה, ברבעון המקביל נרשם רווח הון של 91 מיליון שקל - אך אז הוא לווה בפיצוי חד פעמי של 134 מיליון שקל מחברת קרתא, שניפח את התוצאה. כלומר, בנטרול האירועים החד פעמיים, מנוע הרווח האמיתי של אלרוב היום הוא הבורסה.
אקירוב מחזיק כיום בכ-13.75% ממניות כלל ביטוח (לעומת 13.88% בסוף 2025), וגם בנתח ממניות בנק לאומי. נכון ל-31 במרץ, שווי מניות כלל בתיק עמד על כ-2.47 מיליארד שקל ומניות לאומי על כ-256 מיליון שקל.
אבל כאן מגיע החלק שמספר את הסיפור האמיתי: בין סוף הרבעון ועד סמוך למועד פרסום הדוח (לפי שערי 27 במאי), המשיכו המניות לטוס. שווי האחזקה במניית כלל זינק לכ-3.2 מיליארד שקל ובלאומי לכ-267 מיליון שקל.
המשמעות: מעבר לרווח שכבר נרשם ברבעון, נצבר לחברה רווח נוסף מניירות ערך של כ-804 מיליון שקל (לפני מס) רק בחודשים שאחרי תאריך המאזן. סכום עתק שצפוי לזרום לדוחות הרבעון הבא, וממחיש עד כמה גורל אלרוב קשור היום בגורל הבורסה הישראלית ובמיוחד בכלל.
זו גם הזדמנות להזכיר: אקירוב לא הסתפק מעולם בלהיות משקיע פסיבי במניית כלל. במשך שנים ניסה להשיג היתר שליטה בחברה, נדחה שוב ושוב על ידי הרגולטור, ואף חבר לקרן בינלאומית כדי להיכנס לשליטה משותפת - מהלך שקרס עם פרוץ המלחמה. בחודשים האחרונים נראה שלחץ ההשתלטות שכך, והאחזקה חזרה להיות בעיקר מקור רווח פאסיבי אדיר.
בזמן שהתיק הפיננסי משגשג, הליבה ה"אמיתית" של אלרוב מתקשה. פעילות הנדל"ן המניב בחו"ל - בשוויץ, צרפת ולונדון - נפגעה דווקא ממגמה שמשמחת ישראלים אחרים: התחזקות השקל.
כשהפרנק השוויצרי, האירו והליש"ט נחלשים מול השקל, הערך השקלי של הנכסים בחו"ל מתכווץ. כך ירד ערך הנדל"ן להשקעה ברבעון בכ-231 מיליון שקל, מתוכם כ-151 מיליון רק בגלל המטבע (היתר ממכירת שטח בממילא תמורת 100 מיליון שקל). אותה דינמיקה גם שחקה את ההון העצמי דרך הפרשי תרגום של כ-55 מיליון שקל.
תחום המלונאות, שכולל נכסי יוקרה בירושלים, פריז, אמסטרדם ולונדון, רשם הפסד תפעולי של כ-18 מיליון שקל, יותר מכפול מההפסד אשתקד. הרבעון הראשון חלש מטבעו בענף, אך המלונות בירושלים ממשיכים לפעול בהיקף מצומצם בשל הפגיעה בתיירות הנכנסת בעקבות מלחמת "שאגת הארי".
למי שמחזיק במניית אלרוב, או שוקל זאת, התמונה ברורה: זו כיום פחות "חברת נדל"ן" קלאסית ויותר אחזקה ממונפת על שוק ההון הישראלי, ובמיוחד על כלל. כשהבורסה עולה - אלרוב מרוויחה בענק. כשהיא יורדת - החשיפה עובדת לכיוון ההפוך.
החברה שמרה על איתנות פיננסית (הון של 47% מהמאזן) וחילקה דיבידנד של 0.73 שקל למניה, כ-15 מיליון שקל בסך הכל, אך מי שקונה את המניה צריך להבין שהוא קונה בעיקר חשיפה למניות כלל - על הרווח הפוטנציאלי ועל הסיכון שבריכוז הזה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה