השוק

חברה ישראלית מודיעה על אקזיט: למה זה בעצם כישלון?

פיוניר הישראלית דיווחה שהיא נמכרת לחברה קנדית ב-2.7 מיליארד דולר, אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה, מאז ההנפקה ב-2021 המניה דווקא ירדה ב-34%, והמכירה היא אולי לא סיפור הצלחה - אלא כישלון. למה זה קורה שוב ושוב לחברות ישראליות שהגיעו ומה המשקיעים צריכים ללמוד מזה?

רוי שיינמן | 10/6/2026 18:03 עקבו אחרינו בגוגל

רוברט אנטוקול מנכל פלייטיקה, ג'ון קפלן מנכל פיוניר ותומר וינגרטן מנכל סנטינל (צילום יחצ, סנטינל וואן, אתר החברה)

יש דיווחים שעל פניו נשמעים כמו בשורה: חברת התשלומים הקנדית Nuvei מנהלת מגעים מתקדמים לרכוש את חברת הפינטק הישראלית פיוניר בעסקה של כ-2.7 מיליארד דולר. מניית פייוניר הגיבה בזינוק חד במסחר המוקדם ואפשר להבין את המשקיעים שראו זאת כחדשות טובות. אבל מאז העלייה נמחקה וזו בדיוק הנקודה שבה כדאי לעצור ולשאול: על מה בעצם חוגגים פה?

פיוניר, שנוסדה ב-2005 על ידי יובל טל ויניב צ'צ'יק ומעסיקה יותר ממחצית מעובדיה בישראל, הגיעה לבורסה ב-2021 דרך מיזוג SPAC לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר.

כלומר, גם אם העסקה תושלם בשווי המדובר, היא תימכר בפחות ממה שהיא הייתה שווה בהנפקה לפני חמש שנים. למרות שהחברה דווקא רווחית - ברבעון הראשון של 2026 היא רשמה הכנסות של 262 מיליון דולר ורווח נקי של 19.6 מיליון דולר - המכירה הזו היא פחות ניצחון ויותר חותמת סופית על הכישלון של החברה.

אבל מה שמעניין עוד יותר הוא שהסיפור של פיוניר הוא לא חריג בקרב החברות הישראליות.

קחו את פלייטיקה. ענקית הגיימינג של רוברט אנטוקול הונפקה ב-2021 לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר, וגם היא הודיעה לאחרונה שהיא בוחנת חלופות אסטרטגיות, שזו דרך מנומסת לומר "מחפשים קונה". בדרך לשם המניה איבדה כמעט 90% מערכה.

סנטינל וואן, חברת הסייבר שעליה דווח בעבר שפאלו אלטו עשויה לרכוש אותה בכ-10 מיליארד דולר (לפני ההודעה על רכישת סייברארק), איבדה בערך 69% מאז ההנפקה ב-2021. וקלטורה, שעליה היו דיווחי מכירה בעבר שלא הבשילו, נסחרת היום כ-88% מתחת לשווי בהנפקה שלה, גם היא מ-2021.

ואפשר להוסיף לרשימה גם את ריסקיפייד, חברת התוכנה הישראלית לזיהוי ומניעת הונאות בסחר אלקטרוני, שגם עליה דווח לפני כשנה שקיבלה כמה הצעות רכישה ושכרה את בנק ההשקעות קטליסט כדי לבחון אותן. גם היא הונפקה ב-2021, לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר - אותו שווי שבו הונפקה פייוניר - אך מאז איבדה כ-81% מערכה ונסחרת היום סביב 715 מיליון דולר בלבד.

מה משותף ללחברות האלו? כולן הנפיקו (או מוזגו ל-SPAC) באותו חלון זהב של 2020-2021, התקופה שבה הריבית הייתה אפסית, הכסף היה זול והמשקיעים היו מוכנים לקנות כמעט כל דבר שזז.

בענף יש אמרה ידועה: לא מגייסים כשצריך, מגייסים כשאפשר. במילים פשוטות, חברה שמזהה שוק רותח שמוכן לשפוך עליה כסף תעדיף לקחת אותו עכשיו, גם אם אין לה צורך מיידי, מאשר להמתין ולגלות שהחלון נסגר בדיוק כשהיא נזקקת לו.

גיוס בשוק הציבורי מביא איתו גם המון כאבי ראש, בעיקר רגולציה ומחויבות בשקיפות למשקיעים, אבל הוא גם מאפשר לגייס הון גדול בהרבה מאשר בשוק הפרטי. ויש גם היגיון תחרותי: אם כל השחקנים סביבך שלך מנפיקים ומגייסים מיליארדים, אתה לא ממש יכול להישאר בצד.

עד כאן ההיגיון מאחורי הגל. הבעיה מתחילה כשהריבית עולה, הכסף מתייקר, והשוק פתאום מבקש לראות רווחים גדולים וצמיחה אמיתית ועקבית ולא רק חלומות. אז מתברר שחלק גדול מאותן חברות הונפקו לפי שווי מנופח שהיה מבוסס ברובו על אופוריה.

כשהאופוריה נגמרה, השווי קרס, והאקזיט שאמור היה להיות נקודת השיא הפך לחלון המילוט של מי שאין לו דרך טובה יותר להוציא ערך לפני שהוא נשחק לגמרי.

מה זה אומר בשבילכם כמשקיעים? בעיקר זה: הנפקה בבורסה היא רגע מרגש עם הרבה צלצולים ופעמונים, אבל היא ממש לא ערובה להצלחה.

חברה שמגיעה לשוק עם כותרות גדולות יכולה בקלות לרדת תוך כמה שנים לחלקיק מהשווי בו הונפקה ולהימכר בלית ברירה. לכן, כשאתם רואים "אקזיט" של חברה ציבורית שמתפרסם כניצחון, שווה לבדוק לפי איזה שווי החברה הונפקה במקור ואיפה היא נמצאת היום. לפעמים מאחורי הכותרת החגיגית מסתתר סוף די עצוב.