השוק

המיליארדר היהודי זועם על הפסקת האש: "מה אני מפספס?"

המיליארדר היהודי מוול סטריט תוקף את אחד הסעיפים הרגישים בהסכם הפסקת האש עם איראן, שואל מי בכלל ישלם ולמה שמישהו ירצה לשקם את היכולות הצבאיות של איראן

רוי שיינמן | 21/6/2026 9:45 עקבו אחרינו בגוגל

ביל אקמן, מהמשקיעים המוכרים בוול סטריט ומייסד קרן הגידור פרשינג סקוור, לא מצליח להבין את ההיגיון הכלכלי מאחורי אחד הסעיפים המדוברים בהסכם הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן.

בחשבונו ברשת X הוא העלה פוסט נוקב ושאל שאלה פשוטה לכאורה: מי באמת ישים את הכסף בקרן השיקום בסך 300 מיליארד דולר לטובת איראן?

מתוך חשבון ה-X של אקמן.

הטענה שלו מתחלקת לשלושה חלקים. ראשית, אם ארה"ב מצהירה שהיא לא משלמת, ומדינות המפרץ ספגו בעצמן מתקפות איראניות, מדוע שמישהו מהן ישקיע "אפילו פני אחד?", כלשונו.

שנית, רוב הנזק בלחימה הופנה למטרות צבאיות, ולכן שיקום משמעו במידה רבה בנייה מחדש של היכולות הצבאיות של איראן.

שלישית, ואולי המעניין מבחינה כלכלית: גם אם הכסף יוקצה רק לתשתיות אזרחיות, "כסף הוא בר המרה", כלומר כל דולר שמתפנה במקום אחד משחרר דולר אחר לתוכניות הבליסטיות והגרעיניות. "מה אני מפספס?", הוא חתם.

כדי להבין על מה הוויכוח, צריך לחזור להסכם עצמו. אחרי יותר ממאה ימי לחימה נחתם מזכר הבנות בן 14 סעיפים בין הנשיא טראמפ לנשיא האיראני פזשכיאן. אחד הסעיפים מחייב את ארצות הברית לפעול עם שותפות אזוריות לגיבוש תוכנית של "לפחות 300 מיליארד דולר" לשיקום ולפיתוח הכלכלי של איראן.

המנגנון המדויק, כלומר מי ישלם וכמה, נדחה לתקופת משא ומתן של 60 יום. במקביל ההסכם כולל הסרה מיידית של סנקציות על תעשיית הדלקים של איראן ופתיחת מגעים לשחרור נכסים מוקפאים.

טראמפ מצדו מיהר לפסול את המספר וכינה אותו "פייק ניוז", וסגנו ג'יי די ואנס הבהיר ש"אף סנט אמריקאי" לא יגיע לאיראן, אלא שהכסף יבוא מ"קואליציית מדינות המפרץ". בדיוק כאן נכנס אקמן עם הספק שלו, ובדיוק כאן נכנס גם הפרשן הישראלי נדב אייל עם תשובה.

בתגובה לפוסט של אקמן אייל הסביר שמבחינת מדינות המפרץ לא מדובר בנדבה אלא במהלך אסטרטגי. ראשית, הן רואות בזה דמי חסות, תשלום בתמורה לשקט אזורי. שנית, ואולי החשוב יותר, זה כרטיס כניסה מוקדם לשוק האנרגיה האיראני שצפוי לפרוח עם הסרת הסנקציות.

אם אכן יוסרו הסנקציות על הדלקים האיראניים והנפט יחזור לזרום, כפי שנראה בינתיים, מדובר בהיצע נוסף שעשוי ללחוץ את מחירי הנפט בעולם כלפי מטה. נפט זול יותר מתורגם בסופו של דבר לדלק זול יותר בתחנה, ללחץ אינפלציוני נמוך יותר ולמרווח נשימה לבנקים המרכזיים.