השוק
הבורסה מסכמת חצי שנה: המהפך הדרמטי ומה צפוי עד סוף 2026?
מדד ת"א 35 עלה כ-12% מתחילת 2026, אך ביוני רשמה הבורסה את החודש הגרוע מאז אוקטובר 2023. מה הפך את הבורסה המקומית מכוכבת עולמית למפגרת אחרי השווקים בחו"ל, ולמה דווקא ההסכם בין ארה"ב לאיראן הפיל אותה? ואיך השקל, שהיה חזק מתמיד, שינה בבת אחת את התמונה עבור המשקיעים?
המחצית הראשונה של 2026 מסתכמת בבורסה של תל אביב עם שתי כותרות שנראות סותרות זו את זו. מצד אחד, סיכום חצי שנה חיובית בהחלט: מדד ת"א 35 רשם עלייה של כ-12%, ת"א 125 הוסיף כ-10%, וגם שוק האג"ח, הממשלתי והקונצרני כאחד, סגר את התקופה במגמה חיובית.
מצד שני, החודש שחתם את המחצית, יוני, היה אחד החלשים שידעה הבורסה בשנים האחונות. המדדים המובילים איבדו בו קרוב ל-10%, נכנסו רשמית ל"תיקון" (ירידה של יותר מ-10% מהשיא) בפעם הראשונה מאז סוף 2023, ורשמו את החודש הגרוע ביותר מזה כשלוש שנים, שני רק לאוקטובר 2023 שבו פרצה מלחמת "חרבות ברזל".
ההסבר לחולשה טמון בפרדוקס הגיאופוליטי. בעוד שברוב העולם ההתקרבות להסכם בין ארה"ב לאיראן הורידה את מחירי האנרגיה, צמצמה את אי הוודאות ותמכה בעליות, בתל אביב היא התקבלה דווקא באכזבה.
המשקיעים המקומיים תמחרו לאורך הרבעון הראשון תרחישים אופטימיים, ובהם החלשת המשטר באיראן ואף הסכמים עם מדינות ערב כמו סעודיה, וההסכם המסתמן, שנתפס כפחות נוח לישראל, העלים מהשוק את אותן ציפיות. התוצאה: בזמן שהמדדים בחו"ל התאוששו, ת"א ירדה.
הסיפור המעניין באמת עבור מי שחוסך לפנסיה נמצא בשער החליפין. לאורך רוב המחצית נהנה השקל מעוצמה היסטורית והדולר נשחק, מה שכרסם בתשואות הישראלים החשופים למדדים אמריקאיים.
אך ביוני התהפכה המגמה: הדולר, שנסחר בתחילת החודש סביב 2.81 שקלים, זינק לאזור ה-3 שקלים לקראת סופו, עלייה של כ-6%. המשמעות: במונחים שקליים, מי שהחזיק ב-S&P 500 דווקא נהנה החודש מביצועים עודפים על פני הבורסה המקומית, לאחר תקופה ארוכה של פיגור.
בניגוד ל-2025, שבה נראו עליות כמעט בכל סקטור, המחצית הזו התאפיינה בסלקטיביות. הכוכבות היו מניות האנרגיה והתשתיות, שנהנו מהצפי לזינוק בביקוש לחשמל עבור חוות שרתים ומהפכת ה-AI, עם עליות של כ-40%.
בראש ת"א 125 בלטו מגה אור (כ-122%), קרנות התשתית קיסטון וג'נריישן, וחברת השבבים טאואר. מנגד, מי שנחשבו בעבר להשקעה סולידית ספגו מכה: מניות ה-IT והתוכנה, בהובלת מטריקס ופורמולה, צנחו בעשרות אחוזים על רקע החשש שה-AI יכרסם בעסקיהן, ומדד הביטחוניות נחלש בצל הרגיעה.
אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, הדגיש את החוסן שהפגין השוק המקומי למרות הרצף הדרמטי של אירועים גיאופוליטיים, והצביע על מדדי הקלינטק ותשתיות האנרגיה שזינקו בכ-40%.
לדבריו, המשקיעים באפיק האג"ח ממתינים כעת להורדות הריבית של בנק ישראל, שהאנליסטים צופים שלוש הורדות עד לרמה של כ-3% ברבעון הראשון של 2027. תרחיש כזה צפוי לתמוך במיוחד בחברות הנדל"ן למגורים, שנחשבות לרגישות ביותר לריבית.
בצד המשקיעים הפרטיים, נתונים של חבר הבורסה פייר מלמדים על התנהגות מעניינת. לפי אלעד שפר, מנכ"ל פייר, דווקא ביוני הסוער, כשהמדדים ירדו, מחזורי המסחר של הלקוחות ירדו במקום לזנק.
במילים אחרות, ציבור המשקיעים העצמאי נמנע ממכירות מתוך פאניקה, בחר להחזיק בפוזיציות ולא לקבע הפסדים "על הנייר". במקביל, גדלו האחזקות בקרנות המחקות (הפסיביות) בכ-20%, ורבים ניצלו את הדולר הזול כדי לרכוש מדדי חו"ל בערכים שקליים נוחים.
עבור המשקיע הישראלי, המסר הוא כפול. ראשית, המחצית ממחישה עד כמה חשיפה מטבעית יכולה להפוך תשואה יפה בחו"ל ליפה פחות במונחים שקליים, ולהפך.
עוד ב-
שנית, אם תחזיות הורדות הריבית יתממשו, הן צפויות להזרים כספים מפיקדונות וקרנות כספיות חזרה לשוק ההון, כשהאלטרנטיבה חסרת הסיכון תיעשה פחות אטרקטיבית. ההמשך כנראה תלוי בזירה הגיאופוליטית, בלבנון, באיראן ובזירה הפוליטית הפנימית בישראל.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
