השוק
מכה לחוסכים בישראל: משרד האוצר מתכנן לבטל הטבת מס ענקית
הועדה המיוחדת במשרד האוצר תפרסם את המלצותיה הסופיות, ובמרכזן בשורה לא נעימה לחוסכים בקופות הגמל להשקעה שמאיימת לפגוע באחת מהטבות המס המשמעותיות בארץ. מה הנימוקים של האוצר, כמה כסף זה שווה לכם בפועל, ומה הסיכוי שזה בכלל יקרה?
אחת מהטבות המס המשמעותיות בעולם החיסכון הישראלי עומדת כעת על הכוונת. ועדת הארביטראז', שהוקמה במשרד האוצר לפני כשנתיים וחצי בראשות מנכ"לי האוצר לשעבר שלומי הייזלר ואילן רום, צפויה לפרסם את המלצותיה הסופיות.
אחת המרכזיות שבהן עלולה לפגוע ישירות בכיס של מאות אלפי חוסכים: צמצום הפטור ממס רווחי הון שניתן כיום למי שמושך את כספו מקופת גמל להשקעה כקצבה אחרי גיל 60.
היתרון הגדול שלה טמון במס. מי שמושך את הכסף לפני גיל הפרישה משלם 25% מס על הרווח הריאלי בלבד, כמו ברוב אפיקי ההשקעה. אבל מי שמגיע לגיל 60 ובוחר להמיר את הצבירה לקצבה חודשית, נהנה מפטור מלא ממס על הרווחים.
השילוב הזה, של נזילות מלאה לפני הפרישה ופטור ממס אחריה, הוא בדיוק מה שהפך את המכשיר לכל כך מבוקש וגם לרכיב משלים לפניסה עבור רבים.
וכאן נכנס האוצר. לפי ההמלצות, הפטור הגורף יצומצם, וגם הטבות דומות המעוגנות בסעיף 190 לפקודה עלולות להיפגע. במילים פשוטות: מי שמשך עד היום קצבה ללא מס עשוי למצוא את עצמו מפריש חלק ממנה למדינה.
הנימוק המרכזי של האוצר עקרוני. מי שנהנה מהטבת המס שנועדה במקור לעודד חיסכון היא כיום גם חוסכים מבוססים שכלל אינם זקוקים להכנסה פנסיונית נוספת. אין מבחן הכנסה, אין תקרת צבירה, ואין הבחנה בין מי שתלוי בקצבה למחייתו לבין מי שמשתמש במכשיר בעיקר כאפיק השקעה.
בנוסף מצביעים באוצר על כך שגיל 60 הוא כבר מזמן לא גיל פרישה. בישראל גיל הפרישה הוא 67 לגברים ובין 60 ל-65 לנשים, ורוב בני ה-60 ממשיכים לעבוד ולהשתכר. ככל שהנכסים בקופות מצטברים, וכיום מדובר בכ-900 מיליארד שקל המנוהלים בחסכונות לטווח קצר ובינוני, כך גדלה גם העלות התקציבית של הפטור.
מנגד, החשש המרכזי הוא לא מעצם הצמצום אלא מאופן ההחלה. אם הכללים החדשים יחולו גם על כספים שכבר הופקדו ונצברו לאורך שנים, חוסכים רבים יטענו בצדק שכללי המשחק שונו באמצע הדרך, אחרי שכבר בנו תוכנית פיננסית על בסיס ההבטחה הקיימת.
אז על כמה כסף בעצם מדובר עבור החוסכים ? ניקח דוגמה.
חוסך בן 60 שצבר בקופה 800 אלף שקל, מתוכם 250 אלף שקל רווחים, עשוי לעמוד מול חבות מס של עד כ-62.5 אלף שקל אם ימשוך את הכסף כסכום חד פעמי. כיום, מעבר לקצבה היה פוטר אותו מהמס הזה לחלוטין.
בדוגמה גדולה יותר, חוסך שצבר 1.5 מיליון שקל ובהם חצי מיליון שקל רווחים ריאליים, מדבר על הטבה ששווייה עד כ-125 אלף שקל. חשוב לסייג: המס מחושב על הרווח הריאלי בלבד, אחרי קיזוז עליית המדד, ולכן בפועל החבות עשויה להיות נמוכה מהדוגמאות.
אבל לא הכל שלילי. הוועדה צפויה להציע גם רפורמה רחבה שעשויה דווקא להיטיב עם הציבור. במרכזה מס אחיד של 25% על רווחים ריאליים בכל מכשירי החיסכון לטווח קצר ובינוני, שיחליף את אוסף כללי המיסוי השונים המקשים היום להשוות בין מוצרים.
בנוסף האוצר רוצה להקים "חשבון השקעה" מרכזי שירכז תחת קורת גג אחת את הפוליסות, הקופות והקרנות, ויאפשר מעבר חופשי בין מסלולים וגופים מנהלים בלי שייחשב כאירוע מס.
המשמעות לכיס: יהיה קל יותר לעבור מגוף יקר לזול, וזה אמור להגביר את התחרות מול הבנקים ובתי ההשקעות. מאחורי הקלעים, אגב, נחלקו חברי הוועדה - רשות ניירות ערך ראתה במהלך מנוע לתחרות, בעוד רשות שוק ההון חששה שדווקא ייפגעו בו הציבור והעמלות שהוא משלם.
ומה הסיכוי שכל זה יקרה? כאן נכנסת המציאות הפוליטית. בשלב הזה מדובר בהמלצות בלבד. כדי שהשינויים ייכנסו לתוקף נדרשת חקיקה מסודרת בכנסת, וקשה לראות את זה קורה ככל שהבחירות הולכות ומתקרבות.
עוד ב-
המשמעות המעשית: גם אם האוצר יאמץ את ההמלצות השבוע, היישום בפועל ימתין כמעט בוודאות לכנסת הבאה ולממשלה שתורכב אחריה. כך שבינתיים ההטבה נשארת על כנה, אבל הכיוון כבר ברור.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.מלחמה עולה כסף ואתם המשלמים. (ל"ת)M 06/2026/30הגב לתגובה זו0 0סגור
