השוק
גיל אגמון מגיב לסערה: "לא מוכרים את המניות"
אחרי הדיווחים על ניסיון של ורידיס של גיל אגמון למכור את אחזקתה בחברת האנרגיה של עידן עופר, החברה יצאה בהודעה רשמית לבורסה שעושה סדר. אבל בין השורות היא משאירה את הדלת פתוחה. מה באמת קורה כאן, וכמה כסף עומד על הפרק?
חברת ורידיס, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, פרסמה הודעה רשמית לבורסה בתל אביב שבה היא מגיבה לפרסומים בעיתונות בדבר ניסיון למכור את החזקותיה בחברת החשמל או.פי.סי ישראל.
בהודעה נכתב כי "נכון לעת הזו לא מתקיימים מגעים למכירת החזקותיה של החברה באו פי סי פאוור ישראל", אך החברה הוסיפה: "ככל שיהיו הזדמנויות רלוונטיות החברה עשויה לבחון את מימוש החזקותיה". במילים אחרות, ורידיס מכחישה את קיומו של תהליך פעיל, אך לא את ההיגיון העסקי שמאחוריו.
הבוקר דווח כי אגמון מנהל פגישות אישיות עם גופים מוסדיים מובילים במטרה למכור את מלוא ההחזקה של ורידיס (20%) באו.פי.סי ישראל, יצרנית החשמל הפרטית שבשליטת עידן עופר, וזאת לפי שווי של יותר מ-17.5 מיליארד שקל לפעילות הישראלית.
משמעות התמחור הזה היא תמורה של יותר מ-3.5 מיליארד שקל לכיסה של ורידיס, סכום שמהווה כמחצית משווי השוק של החברה עצמה, שנסחרת בסביבות 7.5 מיליארד שקל.
חשוב לדייק: ההודעה הרשמית מתייחסת ל"מגעים" למכירה. היא אינה שוללת פגישות גישוש, בדיקת תיאבון של מוסדיים או עבודת הכנה מוקדמת. בשפת שוק ההון, "מגעים" הם שלב מתקדם יחסית שמחייב דיווח מיידי לציבור המשקיעים. הכחשה בנוסח הזה, בתוספת אמירה על "בחינת מימוש", היא לרוב אינדיקציה לכך שהנושא נמצא על השולחן, גם אם לא בשל.
כדי להבין את משמעות המהלך, אם אכן יבשיל, צריך לחזור לפברואר 2022. אז נחתמה העסקה שבמסגרתה הזרימה ורידיס 425 מיליון שקל במזומן והעבירה את חלקה (20%) בתחנת הכוח מישור רותם, ובתמורה קיבלה 20% בחברה החדשה שריכזה את כל פעילות החשמל של או.פי.סי בישראל. השווי שלפיו בוצעה העסקה עמד על כ-6.6 מיליארד שקל.
תג המחיר שמיוחס היום לחברה משקף שווי כמעט פי שלושה מזה, תוך כארבע שנים. מה השתנה? הביקוש לחשמל בישראל זינק, או.פי.סי נמצאת בעיצומה של הרחבת תחנת הכוח בחדרה ובקידום פרויקט רמת בקע, והשוק כולו מתמחר מחדש חברות אנרגיה על רקע הביקושים העצומים של מרכזי נתונים ובינה מלאכותית.
מניית האם, או.פי.סי אנרגיה, יותר מהכפילה את ערכה בשנה האחרונה ונסחרת בשווי שוק של סדר גודל של 29.5 מיליארד שקל, כך שתמחור הפעילות הישראלית לבדה ב-17.5 מיליארד שקל הוא אגרסיבי אך לא מופרך.
אם וכאשר תצא עסקה כזו לפועל, הרוכשות הצפויות הן קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, כלומר הכסף של הציבור. עבור החוסך הישראלי מדובר בחשיפה לנכס תשתית מניב ויציב, אך גם בשאלה מהותית: האם המחיר שנדרש משקף תשואה סבירה לטווח ארוך, או שהוא מגלם כבר את כל הצמיחה העתידית?
עוד ב-
מנגד, עבור בעלי המניות של ורידיס ושל דלק רכב, מימוש בסדר גודל כזה היה יכול להנזיל נכס שאינו סחיר, לעזור להקטין חוב ולפתוח פתח לחלוקת דיבידנד. בינתיים, ההודעה הרשמית אומרת שאין עסקה. ההיסטוריה בין הצדדים, שכוללת גם עסקה שבוטלה ב-2019 בשל חשש מכללי ריכוזיות במשק החשמל, מלמדת שגם כשיש רצון, הדרך לחתימה ארוכה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
