השוק

מהלך חריג בבורסה: החברה תובעת את בעל המניות הגדול שלה

מצד אחד שפיר הנדסה, בעלת השליטה שמינתה את ההנהלה ורוצה להעלות שכר למנכ"ל. מצד שני גבי מגנזי, בעל השליטה לשעבר שנותר עם 28.3% ומפיל כל הצבעה. באמצע: חברה בלי דירקטוריון חוקי, שפונה עכשיו לבית המשפט. מה קורה באברות ומה זה אומר על המניה?

רוי שיינמן | 28/7/2026 9:48 עקבו אחרינו בגוגל

הבורסה לניירות ערך בתל אביב-אילוסטרציה (צילום shutterstock)

בחברת אברות תעשיות, העוסקת בציפוי ועטיפת צנרת פלדה, ייצור צנרת פלסטיק ותשתיות מים וביוב, מתנהלת כבר תקופה ארוכה מלחמה. עכשיו היא מגיעה לשיא חדש: תביעה שהגישה החברה עצמה נגד בעל המניות השני בגודלו בחברה. כדי להבין את הסכסוך הגדול בחברה, צריך קודם להכיר את השחקנים.

המחנה הראשון: שפיר וההנהלה. שפיר הנדסה הבורסאית (נסחרת לפי שווי של כ-16.1 מיליארד שקל) רכשה את השליטה באברות ב-2021 ומחזיקה כיום כ-54.85% מהמניות. היא זו שמינתה בפועל את ההנהלה הנוכחית: המנכ"ל אלכס קגן, שנכנס לתפקיד במרץ 2023, והיו"ר מיכאל דיין.

כשכתוב "החברה" עשתה או ביקשה משהו - בפועל מדובר בדירקטוריון ובהנהלה שנשלטים על ידי שפיר. המחנה הזה הוא שיזם את מדיניות התגמול, את העלאת השכר למנכ"ל ואת מינוי הדירקטורים החיצוניים מרשימת איגוד הדירקטורים.

המחנה השני: גבי מגנזי. בעל השליטה לשעבר, שמכר את החברה לשפיר ונותר עם כ-28.3% מהמניות. מכיוון שההחזקה שלו מהווה יותר ממחצית ממניות הציבור, ומכיוון שמינוי דירקטור חיצוני דורש לפי חוק גם רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, מגנזי יכול לבדו להפיל כל מינוי דח"צ וכל החלטה שדורשת רוב מיוחד. וזה בדיוק מה שהוא עושה, שוב ושוב.

מגנזי מצביע באופן שיטתי נגד כמעט כל מה שהחברה מביאה לאישור: הוא הפיל את הארכת כהונתה של דח"צית מכהנת, סיכל שישה מועמדים שונים שהציעה ועדת איתור, הפיל באפריל את מדיניות התגמול, והפיל גם את העלאת שכרו של המנכ"ל קגן מ-50 אלף שקל בחודש ל-60 אלף. התוצאה: החברה פועלת יותר משנה עם דירקטור חיצוני אחד בלבד, בניגוד לחוק המחייב שניים.

בספטמבר האחרון בית המשפט הכלכלי כבר התערב וקבע שמגנזי הפר את חובת ההגינות שלו כלפי החברה. השופט אריאל צימרמן כפה מתווה פשרה: איגוד הדירקטורים יציע חמישה מועמדים ניטרליים, שפיר תוכל לפסול שניים, מגנזי יפסול שניים, והנותרים יעלו להצבעה.

שפיר אכן פסלה שניים, מגנזי דווקא ויתר על זכות הפסילה שלו - אבל אז, ימים ספורים לפני האסיפה, עשה מהלך אחר: הוא ובעלי מניות נוספים הוסיפו לסדר היום שלושה מועמדים משלהם. כלומר, מגנזי אכן הציע דירקטורים מטעמו, אבל רק כמהלך נגד למועמדים הניטרליים, לא כחלק מהמתווה.

האסיפה שהתקיימה השבוע הסתיימה במבוי סתום: את שלושת מועמדי האיגוד הפיל מגנזי עם 85% מקולות המיעוט, למרות תמיכה של כמעט 68% מכלל המצביעים. את שלושת המועמדים של מגנזי הפילה שפיר עם הרוב הכללי שלה, למרות שהמיעוט תמך בהם ב-85%. אף אחד לא מונה, ושכר המנכ"ל נפל שוב.

מול החסימה של מגנזי, ההנהלה משתמשת בכלים שלה. את מדיניות התגמול שנפלה באפריל אישר הדירקטוריון בכל זאת ביוני, בהליך "אובר רולינג" שהחוק מאפשר, בטענה שמדובר בעדכון מתון (תקרת שכר היו"ר עלתה ל-140 אלף שקל, תקרת המנכ"ל דווקא ירדה ל-120 אלף). מהלך זהה בוצע כבר ב-2023 עם תנאי ההעסקה של קגן. ובינואר השנה תבעה החברה ממגנזי חוב של כ-2.1 מיליון שקל בגין סחורה, שכירות וארנונה.

עכשיו הגיע הצעד הדרמטי ביותר: יום אחרי האסיפה הגישה אברות תביעה ובקשה דחופה לבית המשפט הכלכלי, בדרישה לקבוע שמגנזי הצביע משיקולים זרים תוך הפרת חובת ההגינות - ולכן יש למחוק את קולותיו מההצבעה.

אם בית המשפט ייעתר, מועמדי איגוד הדירקטורים ייחשבו כמאושרים בלי הקולות של מגנזי.

לעבר של מגנזי יש משקל לא מבוטל בסיפור הזה. בדצמבר 2025, במקביל למאבק המתנהל באברות, הגיעה פרשה אחרת לסיומה: מגנזי הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מרמה, עבירות מס ועבירות לפי חוק התחרות.

בית המשפט המחוזי מרכז גזר עליו 22 חודשי מאסר בפועל, וחברת מגנזי ב.ג.מ שבשליטתו חויבה בחילוט של 22 מיליון שקל לקופת המדינה. מכתב האישום עלה, בין היתר, כי מגנזי וחברותיו תיאמו הצעות במכרזים גדולים כדי לשלוט בזהות הזוכים, וכי החברות ניהלו חשבון בנק בהיקף עשרות מיליוני שקלים בלי להצהיר על הנהנים בו, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

עוד ב-

תביעה של 11 מיליון שקל: החתם שליווה את הנפקת האג"ח מתהפך על החברה

לכתבה המלאה

ומה כל זה אומר למשקיעים? אברות נסחרת לפי שווי של כ-187 מיליון שקל, אחרי עלייה של כ-3.7% מתחילת השנה. חברה בלי הרכב דירקטוריון חוקי, עם הוצאות משפטיות מתמשכות ואי ודאות ניהולית, היא סיכון שקשה לתמחר. מנגד, הכרעה שיפוטית שתשבור את השיתוק עשויה להסיר ענן מעל המניה. הכדור במגרש של בית המשפט.