השוק

השכר בארץ מזנק: הנתונים המדאיגים שמסבכים את בנק ישראל

לפי סקירת מאקרו חדשה של לידר שוקי הון, המשק מתאושש בקצב מהיר אך זינוק השכר השנתי בכ-7% מייצר סיכון ממשי לאינפלציה ומקשה על החלטת הריבית הבאה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום Magma Images, shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
המשק הישראלי ממשיך להתאושש בקצב מהיר, אך במקביל מתמודדים קובעי המדיניות עם שורה של כוחות מנוגדים שעלולים להקשות על בנק ישראל בהחלטות הריבית. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של בית ההשקעות לידר שוקי הון, שפורסמה היום (ראשון)
לפי הסקירה, הפעילות הכלכלית בישראל התאוששה באופן משמעותי, כאשר החריג המרכזי הוא ענף המלונאות, שעדיין מתמודד עם מחסור בתיירים מחו"ל. במקביל, שוק העבודה מוגדר "הדוק מאוד", כאשר למעט ענף הבינוי, שבו המחסור בעובדים הוקל בעקבות כניסת עובדים זרים, ענפי התעשייה, המסחר והשירותים מדווחים על החמרה במחסור בכוח אדם.
התוצאה מורגשת היטב בשכר. לפי לידר, השכר העסקי עולה בקצב שנתי של כ-7%. בענפי האירוח והאוכל נרשמה עלייה של 7.5%, בבינוי 6% ובתעשייה 5.7%. בבית ההשקעות מזהירים כי כבר קשה להסביר את העלייה באמצעות שינויים בהרכב העובדים, וכי מדובר בסיכון ממשי להתגברות האינפלציה, בעיקר במחירי השירותים.
במקביל, יצוא שירותי ההייטק ממשיך להתרחב ומתקרב ל-6 מיליארד דולר בחודש. ההייטק, המהווה כ-11% מהתוצר, ממשיך להיות מנוע מרכזי של המשק, למרות צמצום מסוים בכוח העבודה בענף בעקבות התייעלות וחדירת טכנולוגיות בינה מלאכותית. התחזקות השקל מקשה על חלק מהחברות, אך פוגעת פחות בחברות המתמקדות ביצוא שירותים.
בנק ישראל ניצב אפוא בפני דילמה. מצד אחד, ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ירדו ל-2.03%, הרמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2021, והתחזקות השקל יוצרת לחץ להקלה מוניטרית. מצד שני, התאוששות הפעילות והזינוק בשכר עלולים לייצר לחצים אינפלציוניים ולהצדיק זהירות בהחלטה על הורדת הריבית.
לפי הסקירה, קשה יהיה לצפות שהריבית בישראל תרד מתחת לרמה של 3.25%. בלידר מציינים גם כי התשואה על איגרות החוב הממשלתיות בישראל ל-10 שנים נמוכה בכ-0.75% מזו של האג"ח המקבילות בארצות הברית. בבית ההשקעות מעדיפים כיום את האפיק השקלי לטווח הבינוני ואת האפיק הצמוד למדד לטווח הקצר.
גם בארצות הברית התמונה מורכבת. נתוני יולי הצביעו על ירידה של 23 אלף מועסקים, לצד תיקונים כלפי מטה של נתוני החודשים הקודמים, אך המגזר הפרטי דווקא הוסיף 30 אלף משרות. שיעור האבטלה ירד ל-4.1%, בין היתר על רקע ירידה בשיעור ההשתתפות ל-61.4%.
נתוני מנהלי הרכש בארצות הברית מצביעים על המשך האצה בפעילות, אך רכיב מחירי השירותים עלה מ-67.7 ל-70.3, נתון שמחזק את החשש מאינפלציה עיקשת. מנגד, קצב עליית השכר לשעת עבודה התמתן ל-3.2% עד 3.5%, נתון שעשוי לספק מעט אופטימיות בכל הנוגע ללחצי המחירים.
בצל הנתונים, השוק האמריקאי הפחית את ההסתברות המתומחרת להורדת ריבית בספטמבר מ-55% ל-42%. בלידר מעריכים כי גם ברמה העולמית, מדיניות פיסקאלית מרחיבה והשקעות עצומות בתשתיות בינה מלאכותית ובמרכזי נתונים עשויות לשמור על מחיר הון גבוה ולמנוע ירידה משמעותית בתשואות האג"ח.
במבט קדימה, המשך הצמיחה ביצוא שירותי ההייטק ובגיוסים בחו"ל עשוי להמשיך לתמוך בחשבון השוטף ולחזק את השקל. מנגד, העלייה המהירה בשכר והמחסור בעובדים מציבים בפני בנק ישראל אתגר משמעותי, דווקא בתקופה שבה השווקים ממתינים לאפשרות של הורדת ריבית.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה