המספר שנשמע כמעט דמיוני מסתתר דווקא בעלות שעת העבודה: כ-10 עד 12 דולר. זו ההערכה של ג'י פי מורגן לגבי העלות שבה רובוט דמוי אדם עשוי לפעול בעתיד הקרוב במפעל או במחסן. לשם השוואה, העסקת עובד אנושי לביצוע עבודה דומה עולה כיום כ-30 דולר לשעה. הפער הזה עשוי להפוך את הרובוטים ממשחק טכנולוגי יקר לכלי עבודה כלכלי, במיוחד בתעשיות שבהן קיים מחסור קבוע בעובדים.

המספר הגדול עוד יותר מגיע מג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, שמעריך כי תעשיית הרובוטיקה התעשייתית עשויה להגיע בעתיד להיקף של כ-50 טריליון דולר. חשוב להבהיר: זו אינה תחזית לכך שחברות הרובוטים ימכרו רובוטים בשווי כזה בשנים הקרובות. מדובר בהערכה של הפעילות הכלכלית העצומה שרובוטים חכמים עשויים להשפיע עליה ייצור, לוגיסטיקה, מחסנים, מפעלים ושורה ארוכה של עבודות פיזיות.

אבל יש בעיה אחת: הרובוטים עדיין אינם יעילים כמו בני אדם. לפי JPMorgan, כיום נדרשים בערך שני רובוטים דמויי אדם כדי להגיע לתפוקה של עובד אנושי אחד. למרות זאת, גם בחישוב הזה העלות עשויה להיות נמוכה יותר. שני רובוטים בעלות של 10-12 דולר לשעה יעלו יחד כ־20-24 דולר, לעומת כ־30 דולר לעובד אנושי. הבנק מעריך שעד 2030 היחס עשוי להשתפר לכ-1.2 עד 1.3 רובוטים עבור כל עובד אנושי, מה שיוריד את העלות האפקטיבית לכ־12 עד 16 דולר לשעה.

הסיבה לכך שהתעשייה מתמקדת דווקא במפעלים ובמחסנים פשוטה: מדובר בסביבות שקל יחסית להתאים לרובוטים. המשימות חוזרות על עצמן, סביבת העבודה צפויה, וכלים רבים כבר תוכננו עבור ידיים אנושיות. העברת חלקים, מיון, בדיקת מוצרים, טיפול במכונות והעברת ציוד בין תחנות עבודה הן בדיוק המשימות שבהן הרובוטים יכולים להתחיל. לפי JPMorgan, בארצות הברית לבדה קיימות כיום כ-462 אלף משרות ייצור שאינן מאוישות, והמספר עלול להגיע ל-1.6 מיליון עד 2030.

והמהפכה כבר אינה רק הדגמה בתערוכות. BMW הפעילה רובוטים של Figure במפעל שלה בדרום קרוליינה במשך כ־10 חודשים. לפי הנתונים שפורסמו, Figure 02 סייע בייצור של יותר מ־30 אלף רכבי BMW X3, העביר יותר מ־90 אלף רכיבים וצבר כ־1,250 שעות עבודה במפעל. כעת החברה בוחנת שם גם את Figure 03, שאמור להתמודד עם משימה מורכבת יותר: לקחת רכיבים שאינם מסודרים, למיין אותם ולהכין אותם לקו הייצור.

גם יונדאי נמצאת במרוץ. הקבוצה מתכננת לייצר עד 30 אלף רובוטי Atlas של Boston Dynamics מדי שנה עד 2028 ולהכניס אותם בהדרגה למפעלים ולמחסנים. בתחילת הדרך הרובוטים צפויים לבצע משימות כמו סידור חלקים והעברת רכיבים, ובהמשך עשויים לעבור לעבודות הרכבה מורכבות יותר. במקביל, Meta בוחנת שימוש ברובוטים במרכזי הנתונים שלה לצורך העברת ציוד וטיפול בשרתים.

אולם הדרך לרובוט שעובד כמו אדם עדיין אינה קצרה. אחד האתגרים הגדולים הוא דווקא הידיים: רובוט יכול לראות ולשמור על שיווי משקל, אבל מפעל דורש ממנו לאחוז בחלק, לשנות את הזווית, להפעיל לחץ מדויק ולהגיב אם משהו מחליק. גם המחיר עדיין גבוה. JPMorgan מעריך שרובוט דמוי אדם מתקדם עולה כיום כ-120 אלף דולר, ולכן חברות יצטרכו לוודא שהוא אמין מספיק כדי לעבוד לאורך שנים לפני שההשקעה בו תהיה כדאית.
בנוסף, הרובוטים זקוקים לנתונים כדי ללמוד כיצד לבצע פעולות בעולם האמיתי.

בניגוד לצ'אטבוטים, שאפשר לאמן על כמויות עצומות של טקסטים וקוד שכבר קיימים באינטרנט, רובוט צריך ללמוד כיצד יד אנושית אוחזת בחפץ, כיצד מחברים כבל או כיצד מגיבים כאשר חפץ מחליק. Figure, למשל, הודיעה כי יותר מ-100 מדינות כבר משתתפות באיסוף סרטונים של משימות אנושיות, וכי החברה שילמה 15 מיליון דולר למשתתפים ומתכננת להשקיע יותר ממיליארד דולר בנתונים ובמחשוב בשנה הקרובה. מדובר בנתונים שמקורם בחברה עצמה ולכן יש להתייחס אליהם בהתאם.

עוד ב-

מהפכה ברפואה הישראלית: הוקמה מרפאת ה-AI הראשונה

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, המהפכה לא תהיה בהכרח שייכת רק לחברה שתבנה את הרובוט המפורסם ביותר. כל רובוט כזה זקוק לשבבים, מצלמות, חיישנים, מנועים, סוללות, תוכנה, מערכות תקשורת ומערכות לניהול מפעלים. לכן, אם התחזיות יתממשו, המרוויחים הגדולים עשויים להיות לא רק יצרני הרובוטים, אלא גם החברות שמספקות להם את ה״מוח״ ואת הגוף. התעשייה של 50 טריליון הדולר עדיין רחוקה, אבל כאשר רובוט יתחיל לעבוד בעלות של כ-10 דולר לשעה אז נדע שהמהפכה כבר התחילה.