במדינת ישראל יש שישה מתקני התפלה, ובתחילת החודש התרחש אירוע די דרמטי מבחינת משק המים. חמישה מתוך ששת המתקנים הושבתו או פעלו באופן חלקי לאור אצות ועכירות במים שגרמו לסתימת הממברנות של המתקנים. רשות המים הודיעה בתגובה על צמצום דרסטי של אספקת המים לחקלאות בשביל שלא תהיה פגיעה במי השתיה לאזרחים.

אירוע זה מציף סוגיה חשובה והיא חשיבותן של תשתיות מים, בין אם אלו מתקני התפלה ובין אם אלו תשתיות מים אחרות כמו צינורות הולכה, מדי מים וכו'. בסופו של יום הביקוש העולמי למים נשען על שתי סיבות מרכזיות שלא הולכות ללכת לשום מקום, צמיחת אוכלוסיית העולם, בסופו של יום אנשים נדרשים לשתות בשביל לחיות ולכן מדובר בביקוש כבוש, וסיבה נוספת היא ההתחממות הגלובלית, תופעה שפוגעת בהיצע המים ולכן בשל חוקי הכלכלה הבסיסים של היצע וביקוש תומכת ברצון להשקיע הון בתשתיות מתאימות כדי לשמר כמה שניתן את המקורות הקיימים.

כאשר בוחנים השקעה בתחום אפשר כמובן לצלול למניות בודדות ולנתח אותן, אך בוול סטריט כמו בוול סטריט יש קרנות כמעט על כל תחום, וכך גם על תחום תשתיות המים. הקרן המוכרת ביותר היא PHO, מדובר בקרן של ענקית ההשקעות הפסיביות אינבסקו שמכילה מגוון של חברות בתחום שאפשר לחלק אותן בגדול לשתי קטגוריות: ספקיות מים – אלו שמשנעות ומספקות את המים לאזרחים, וחברות ציוד ותשתיות מים – אלו החברות היותר מעניינות בעיניי, אם מתמקדים במניות בודדות, וניתן למצוא שם חברות של מדי מים (אגב גם בבורסה הישראלית יש חברה כזו בשם ארד), חברות שמייצרות למשל את אותן ממברנות שנפגעו במתקני ההתפלה שלנו וחברות נוספות שקשורות לפן התשתיתי של סקטור המים.

מבחינת תשואות ניתן לראות משהו מעניין, התשואה בחמש השנים האחרונות היא חלשה מאוד, 19% בלבד, אבל עשור אחורה הקרן הניבה תשואה של 180%, תשואה מרשימה. דווקא החולשה בשנים האחרונות אחרי ריצה גדולה, יכולה לטעמי להיות אזור מעניין לחבור לסקטור דפנסיבי וצומח.

הכותב הוא מנהל קרן הגידור "בראשית".

אין באמור ייעוץ השקעות לביצוע פעולות כלשהן. הכותב ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות הערך המוזכרים.​

עוד ב-

לראשונה מזה 1,148 ימים: הצעד הדרמטי של הפד בארה"ב

לכתבה המלאה