בנק ישראל פרסם את פרוטוקול הוועדה המייעצת שהחליטה להותיר בחודש שעבר את הריבית ללא שינוי. אין בשורות גדולות בכל הנוגע להחלטה הסופית שלא להעלות או להוריד את הריבית אך נימוקי ההחלטה הם המעניינים בכל התהליך הזה.

מהפרוטוקול עולה כי חברי הוועדה המייעצת סוברים כי השפעת הסגר השלישי על הפעילות הכלכלית המצרפית, למרות אורכו, הייתה מתונה מהצפוי ומזו של הסגרים הקודמים.

הוועדה מנמקת את הניתוח הזה במספר מדדים מהירים לפעילות: נתוני הניידות, הרכישות בכרטיסי אשראי ותשומות העבודה. "פגיעה מתונה זו הינה ככל הנראה פועל יוצא של הסתגלות הציבור והעסקים שבאה לידי ביטוי, בין היתר, במגמת העלייה בקניות המקוונות בין סגר לסגר כפי שעולה מנתוני כרטיסי האשראי.

"זאת לצד יתרונו היחסי של המשק הישראלי בתחום יצוא השירותים שהביקוש העולמי אליהם בתקופת הקורונה אף התגבר (למעט תיירות), ובפרט ענף הטכנולוגיה העילית שהמשיך לצמוח במהלך המשבר. על אף הסגר, צמח התוצר ברביע הרביעי של 2020 ב- 6.3% (2.9% בניכוי השפעת ייבוא כלי רכב) – צמיחה שמשקפת פעילות חזקה במספר ענפי משק; ובשנת 2020 כולה התכווץ התוצר ב-2.4% – התכווצות קטנה מזו שהייתה צפויה, ששיקפה בעיקר את הפגיעה בצריכה הפרטית (9.4%-). אולם, הפגיעה המתונה יחסית בפעילות המצרפית מטשטשת את פערי ההתמודדות עם המשבר של המגזרים והענפים השונים בכלכלה, בין אלו שנפגעו ישירות או בעקיפין מהמגבלות ואלו שפחות.

"הפגיעה אינה אחידה בין הפירמות וכפי שעולה מסקר הבזק, פירמות גדולות יותר חסינות יותר ואילו הקטנות פגיעות יותר".

חברי הוועדה המייעצת מזהירים מפני פערים שנפתחים בין הצמיחה הכלכלית לנתוני האבטלה וכאן טמונה פצצה מתקתקת "במקביל, נפער פער בין נתוני התוצר, המעודדים יחסית בהשוואה בינלאומית, ובין מצב שוק העבודה – שיעור האבטלה הרחב עומד בחודשים האחרונים על רמות גבוהות מאוד; במהלך הסגר השני עמד נתון זה על כ-23%, הוא ירד לרמה של כ- 14% בין הסגרים, ובראשית הסגר השלישי טיפס עד לכ-20%. פער זה מרמז על כך שמרבית האבטלה בישראל מתרכזת בענפים המתאפיינים בפריון עבודה ותנאי שכר נמוכים, ומדגיש את הפגיעה הדיפרנציאלית בענפי שוק העבודה בעתיו של המשבר".

חברי הוועדה המייעצת הביעו חשש מהשלכות המשבר על אי השוויון במשק ובמילים מכובסות פחות הרי שהחשש הגדול הוא מפני עליית באבטלה בקרב המשתכרים שכר נמוך כשבמקביל בעלי השכר הגבוה ממשיכים בעיסוקם וברמות השכר הגבוהות, מה שיגדיל את אי-השוויון בכלכלה המקומית שבלאו הכי סובלת מזה.

בשורה התחתונה קובעים חברי הוועדה כי המדיניות המוניטרית תצטרך להישאר מרחיבה כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלית.

"הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר" נכתב בפרוטוקול.