הריבית האפסית עושה את שלה ונראה כי הציבור מפנים כי אם הוא רוצה תשואות הוא צריך להטות כסף להשקעות בשוק ההון. כמובן שאין ביטחון שהשוק לא יקרוס, ירד או יתממש ויגרום הפסדים למשקיעים אבל באופן תיאורטי, ריבית אפס גורמת להטיית כספים להשקעות בעלות סיכון גבוה יותר שנותן סיכוי לכסף אך הצד השני של סיכוי הוא הסיכון.

בחודש מרץ השקיע הציבור כ-2.5 מיליארד שקל בבורסה באמצעות קרנות הנאמנות האקטיביות, כלומר קרנות נאמנות מנוהלות. סכום של 780 מיליון שקל הושקע בבורסה באמצעות קרנות פסיביות, כלומר בעיקר קרנות מחקות.

ניתוח שביצע צביקה מורן מבית ההשקעות מיטב דש מעלה כי בחתך של קטגוריות השקעה בתעשייה האקטיבית המסורתית המשיכו לבלוט מאוד קרנות אג"ח כללי עם גיוס בסך של כ-1.4 מיליארד שקל, ואחריהן בהפרש ניכר הקרנות המנייתיות עם כ-300 מיליון שקל, קרנות אג"ח חו"ל עם כ-240 מיליון שקל, אג"ח חברות עם כ-210 מיליון שקל  וקרנות אגח מדינה עם כ-180 מיליון שקל.

המגמה בקרנות המנוהלות ממשיכה לעמוד בסימן עליונות ברורה של קרנות האג"ח הכללי המשלבות בדרך כלל שיעורים שונים ולא גבוהים של מניות יחד עם איגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. קבוצה זו גייסה בחודש מרץ כ-1.4 מיליארד שקל.

"עם זאת, בניגוד לחודשים קודמים שבהם קבוצה זו גייסה כמעט את כל הסכום שגייסה התעשייה האקטיבית כולה, הרי שבמרץ גם קרנות אג"ח אחרות גייסו סכומים נאים.

קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות גייסה כ-210 מיליון שקל, קרנות אג"ח מדינה כ-180 מיליון שקל ועלתה על שתיהן קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל שגייסה כ-240 מיליון שקל" כותב מורן.
הקרנות המנייתיות חזרו החודש לגייס סכום גדול של כ-300 מיליון ₪, שמתחלק באופן שווה בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל לבין הקרנות שמתמחות במניות בחו"ל.