המשקיעים המוסדיים זועמים על המסמך שהפיץ הפיקוח על שוק ההון ונוגע לתשואות של קרנות ההשקעה. המוסדיים טוענים כי לו היה ברקת מכין שיעורי בית היה מבין כי השקעה בקרן השקעה מדורגת היא תחליף לאג"ח קונצרני שלא נותן תשואה כמעט בכלל ומגלם בתוכו סיכון גבוה.

ברקת עשה סלט מכמה אפיקי השקעה, אמר משקיע מוסדי בכיר, הוא הכניס במדידה שלו את ההשקעה בקרנות הון סיכון וקרנות גידור ששם באמת הסיכון הוא גבוה אבל השקעה בקרן השקעות היא משהו שונה לגמרי.

הבכיר הסביר את הדינמיקה של השקעה בקרן השקעות: מדובר בהשקעה מנותרת ומנותחת כדבעי, יש דיונים ארוכים בוועדות ההשקעה טרם השקעה בקרנות כאלה וצריך להבין שהן מדורגות, יש להן דוחות מבוקרים על ידי רואי חשבון ויש נאמנים אבל חשוב מאוד זה העבר של הקרנות האלה והיכולת שלהן לעמוד בתשואת היעד.

בדרך כלל, אומר הבכיר, הקרנות הללו הן קרנות בינלאומיות גדולות מאוד עם המון ניסיון בתחומים שהם מגייסים. יש להם כבר כמה קרנות שכולן עמדו בתשואת היעד שהיא גבוהה מ-6%. אנחנו בוחנים היטב את הקרן, את המדיניות שלה והיכולת שלה לעמוד בתשואת היעד וצריך להבין, אומר הבכיר, שהכסף הגדול שהקרנות האלה מקבלות הוא דמי הצלחה כך שאם לא השיגו את תשואת היעד - הן לא יקבלו כסף.

הקרנות הללו מתחלקות לסוגים שונים של קרנות כשקרנות העוסקות במימון פרויקטים של תשתיות הן תחליף לאג"ח ממשלתי או מיועדות שהולכות ונעלמות והן מניבות כבר כמה שנים תשואה של 4.5% בדירוג AAA בינלאומי, קרנות ההשקעה הן תחליף לקונצרני בדירוג גבוה שמניבות תשואה של 6% ומעלה בהתאם לתחומי הפעילות.

באשר למסקנה שהתשואה הכוללת נמוכה ממדדי ה-S&P וכיוב' אומר הבכיר כי מדובר בחוסר הבנה של הפיקוח שמצד אחד דוחף את המוסדיים להשקיע בסטארט אפים ומצד שני זועם כשיש סטארט אפים שלא מניבים תשואה - זה האופי של ההשקעה בהון סיכון כשרוב ההשקעות בענף הזה לא מבשילות ושוחקות את התשואה הכוללת של התיק.

"הפיקוח על שוק ההון צריך להחליט, הוא רוצה את המוסדיים בהייטק? או לא. אנחנו נכבד כל החלטה שלו רק שיקבל החלטה" סיים הבכיר.