מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה: "ישראל לא מגדרת מחירים"
לקראת עלייה משמעותית במחירי הדלק נשאלת השאלה כיצד מנהלת ישראל את מלאי הדלקי והנפט שלה וכאן מסתבר שישראל אינה מגדרת מחירים אלא רוכשת את כל המלאים שלה במחירי ספוט; חן בר יוסף, מנהל מנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה בראיון מיוחד
מחיר הדלק בתחנות יעלה הלילה (שני) אל מעבר לרמה של 7 שקלים לליטר. הטענה המרכזית היא שהמחיר עולה בכלל הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובשל השינויים האחרונים במחיר הנפט (עלה בגלל המתיחות שקדמה לפלישה עצמה). וכאן נשאלת השאלה האם מישהו מנהל את מלאי הנפט והדלק בישראל? ואם הוא עושה את זה, האם הוא רוכש הגנות וכן הלאה.
מטבע הדברים מלאי הנפט והדלק בישראל הם נושא אסטרטגי ולכן חלק גדול ממנו לוט בערפל (מטעמים ברורים). יחד עם זאת ניסינו לברר כיצד מנהלים את המלאים בישראל. חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה הוא למעשה מי שמנהל את המלאים האלה, אחראי על רכישת הדלקים והנפט הגולמי, איחסונו וכן הלאה.
בר יוסף אינו חושף יותר מידי על שיטות ניהול הרכש והמלאי אולם כן הוא מוכן לומר שהרכש מתבצע על ידי חברות פרטיות והן אלה שאחראיות על החזקת מלאים מתאימים של נפט גולמי ודלקים ועליהם למעשה מפקחת המדינה.
כיצד נקבעים מלאי הדלק של ישראל? מי הגורם שקובע מה המלאי שישראל זקוקה להם?
"מלאי הדלק של ישראל מורכב ממספר רבדים. הראשון הינו מלאי נפט גולמי, המיועד לתת מענה תפעולי לצרכי הזיקוק של שני בתי הזיקוק הפועלים בישראל. מלאי זה מנוהל על בסיס שיקולים תפעוליים הכוללים זמני הולכה, הן בים והן ביבשה, ומטרתו היא להבטיח את הפעילות הרציפה של מפעלים קריטיים אלו, גם במצבים שבהם קיימים עיכובים או קשיים באספקה.
"הרובד השני הוא מלאי מוצרי הדלק המוכנים לשימוש. מלאי זה כולל סוגים שונים של מוצרי דלק וגם במקרה זה, הכמויות הקיימות נועדו לאפשר את תפקודו השוטף של המשק בהתאם לצרכי חברות הדלק ואילוצי המערכת. מעבר לשתי שכבות אלו, המדינה מחזיקה מלאי נוסף, אשר נועד לתת מענה לשלל תרחישים בהם נוצר משבר אספקה".
באיזה מחיר רוכשת ישראל נפט ודלק? האם אנחנו רוכשים הגנות במידת הצורך וכן הלאה
"רכישת נפט או מוצרי דלק בישראל איננה מבוצעת בידי המדינה. מוצרים אלו נרכשים כולם על ידי חברות פרטיות האחראיות על רכישתם ואספקתם השוטפת לכלל הצרכנים שלהן".
האם, בשלבי המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, ישראל קנתה הגנות על המחיר? גידרה אותו באיזו צורה?
"עליית המחירים הבינ"ל הינה תוצאה של תהליכים גיאופוליטיים וכלכליים רחבי היקף. לכן, אין למדינה יכולת לרכוש מוצרי דלק במחירים אחרים מהמחירים הבינ"ל המקובלים, שהינם הגבוהים ביותר מאז שנת 2014.
"יתרה מכך, הצפי בשווקים הבינ"ל הינו כי מחירי הדלק בטווח הביניים של המשך שנה זו עוד ירדו ביחס למחיר הנוכחי. נכון לעכשיו, חלק מהחששות הנוגעות לסנקציות הבינ"ל התבדו. התברר שסנקציות אלו אינן כוללות את סקטור האנרגיה, ולכן, ירד ביום שישי מחיר חבית הנפט.
"לאור כל אלה, משרד האנרגיה עוקב באופן צמוד אחרי ההתפתחות בשוק הבינ"ל וככל שיהיו מהלכים אשר יכולים לשפר את מצבו של האזרח – יפעל המשרד לקדמם".
מהתשובות של בר יוסף עולה כי מחירי הנפט ומכאן מחירי הדלקים אינם מגודרים ולכן הכל נעשה במחירי ספוט, כלומר המחיר שמוצע המוצר למכירה כאן ועכשיו ולמעשה נושא ההגנות על המחיר אינו נלקח במכלול השיקולים של המדינה כשהיא משקללת את המחירים בקביעת מחירי הדלקים בתחנות. נזכיר כי המחיר בתחנות התדלוק, כפי שנקבע על ידי משרד האנרגיה, הוא המחיר המקסימלי אבל תנסו למצוא מחיר אחר, זול יותר.
שתי גישות קיימות במשרד האנרגיה בכל הנוגע לניהול מלאי הנפט והדלק של ישראל: הגישה האחת אומרת שהמשרד צריך להבטיח רציפות בשיווק ויתרות מלאי מספיקות ולכן נושא המחיר אינו נלקח בחשבון ומכאן גם לא מגודר וכן הלאה. הגישה השניה אומרת שניהול המלאים צריך להיות מתוחכם יותר וכן צריך לגדר את המחירים ולנהל אותם כך שבסופו של יום ניתן יהיה להבטיח יציבות מחירים לאורך זמן.
כך או אחרת, נראה שכרגע הגישה השלטת במשרד היא הגישה שאומרת שיש לשמור על יתרות שנקבעו ורציפות אספקה מבלי להתחשב במחיר .
