מנכ"ל מגדל: עסקת כלל-MAX דוגמה לאיך נכנסים לעולם החדש
שגיא יוגב אומר בשיחה גלוית לב עם ice שהכניסה של כלי הרכב החשמליים פותחת שוק חדש לחברות הביטוח; "המכוניות החשמליות חשופות לאיומי סייבר"; על ההשקעות הלא סחירות הוא אומר: "המטרה לנטרל תנודתיות, הקצנו לזה לפני שנתיים הרבה כסף"
לא לפני הרבה זמן, אם היינו שואלים כל עיתונאי כלכלי שמכבד את עצמו: מה הערכה שלו לגבי עתידה של מגדל, הרי שלא היה מופרח להעריך שמגדל צועדת בבטחה לאבד את מקומה המרכזי בשוק הביטוח. החברה לא הפסיקה להתעמת עם הממונה על שוק ההון והביטוח, לא הצליחה לייצב הנהלה שלא לדבר על לייצב תוכנית עבודה מתקדמת וראויה לחברה בסדר גודל שלה.
המתחרים לא המתינו להתייצבות של החברה ונכנסו באופן אגרסיבי לחלל שנוצר בשוק הזה ומגדל? היא התבוססה בקרבות בין בעל המניות הדומיננטי שלמה אליהו לרגולטור משה ברקת.
אבל הדברים קיבלו תפנית. שגיא יוגב מונה למנכ"ל החברה והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר מונה ליו"ר הדירקטוריון. שלמה אליהו נאלץ לצעוד צעד אחד אחורה מה שהניח את דעתו של הממונה על הביטוח ומגדל יצאה לדרך חדשה.
באופן טבעי לגמרי מסרב שגיא יוגב, מנכ"ל מגדל, בשיחה עם ice, לדבר על עולמות היחסים עם הרגולציה ועל עולמות בעלי המניות אבל מדבר בגילוי לב על ההתפתחות של מגדל ועל העתיד שלה.
- לפני כמה חודשים איבדתם את מקומכם "כמנהל הכסף הגדול בישראל"
"מגדל מנהלת נכסים בהיקף כספי כולל של 377 מיליארד שקל, ואנחנו בסוף הרבעון הראשון, מנהל הכסף הגדול ביותר. נכון שבדיווחים של סוף השנה הייתה חברה אחת שעברה אותנו אבל זה היה בגלל נושא טכני לחלוטין".
- תסביר
"חלק גדול מהשוק עובד בשיטת מדידה שכוללת בחישוב הנכסים המנוהלים את חשבון הנוסטרו. אנחנו לא עשינו את זה. הרבעון הכנסנו את הנוסטרו לחשבון וברגע שעשינו את זה, אז ברור שאנחנו ראשונים. הירידה שלנו בדירוג הייתה טכנית בלבד.
"עכשיו שים לב לצבירות אצלנו, אנחנו מדמי תגמולים עלינו ב-11% לעומת הרבעון המקביל ובגמל ראינו עלייה של 25%. באפיקים הפנסיוניים יש לנו היקפים אדירים. אנחנו חברה שנהגה לצמוח בקצב שנתי ממוצע של פחות מ-3% ועכשיו אנחנו בקצב שנתי של 20%. אנחנו ממקדים את עצמנו בצמיחה בתחומים האלה, הצמיחה שלנו לא מגיעה רק ממכירת ביטוח".
- הייתה לכם ירידה חדה ברווחים מחיתום אלמנטרי. מה קרה כאן?
"נכון, יש לנו שחיקה ברווחיות החיתומית שנובעת באופן בלעדי מהביטוח הכללי. ואם נל נפרט קצת יותר אז וזה מגיע מעולם הרכב שעובר תקופה קשה מאז תקופת הקורונה.
"הקורונה גרמה לירידה בפרמיית הביטוח לציבור. הירידה הזו הגיעה ממקום של 'אין נסועה' ולכן אין תאונות ואז הפרמיה שהלקוחות משלמים יורדת. בשלב הזה, הפרמיות התקבעו על מחיר נמוך. עכשיו, יצאנו מהקורונה עם פרמיה נמוכה ומספר התאונות עלה
"אני רוצה שתשים לב לעוד דבר משמעותי. שרשרת האספקה העולמית השתבשה, יש עלייה חדה במחירי התובלה הימית והם גורמים למצוקה רבה בעולם חלקי החילוף של רכבים. ואז כשיש וואקום בתחום החלפים, מתחילים להיגנב רכבים ויש עלייה דרמטית ואני רוצה להדגיש - דרמטית, במספר גניבות רכבים וזה תופעה בכל עולם הביטוח.
"אתה יכול לראות את התהליך הזה בכל ענף הביטוח, כולם הפסידו כסף והרבה כסף. אז לשאלתך כן, ברווח החיתומי הטהור אנחנו רואים הפסדים כבדים בגלל הפרמיה שלא תאמה את הסיכון שהשתנה מאז היציאה מהקורונה".
- גם בביטוחי הבריאות הייתה לכם בעיה
"בביטוחי הבריאות זו ירידה מינורית והיא לא משהו שאנחנו מייחסים לו חשיבות רבה. לא היה כאן משהו שאנחנו יכולים לשים עליו ספציפית את האצבע. אני כן יכול להגיד לך שהתופעה של יציאה מהקורונה - וצריך להבין שהקורונה השפיעה משמעותית על עולם הביטוח - הביאה למצב שאנשים חזרו להיבדק ויש תופעות של פוסט קורונה ורואים את זה.
"תראה עוד דבר מעניין, מאז שיצאנו מהקורונה רואים גם עלייה משמעותית של תביעות על נזקי מים. בסגרים לאף אחד לא נזילות בבית, אף אחד לא הזמין אינסטלטורים ועכשיו אנחנו רואים זינוק בתביעות לתיקון נזקי צנרת בבית. אני רוצה להדגיש שאין כאן משהו מובהק כי אנחנו רואים ירידה לא מהותית ברווחים מביטוחי הבריאות. זה לא דרמטי כמו שאתה מצייר".
- בוא נדבר רגע על עתיד עולם הביטוח.
"הביטוח מתכונתו הבסיסית ימשיך להתקיים עוד הרבה שנים. ההישענות על להרחיק את הסיכון ממך, ימשיך להתקיים. בראשיתו של יום וגם בסיומו, אנשים הם שונאי סיכון והם רוצים להרחיק אותו מהם.
"מה שאנחנו נראה בעתיד אלה מודלים להפעלה שונים של הביטוח. אם בשוק הרכב יהיה מעבר לרכבים אוטונומיים וגם לתחבורה שיתופית אז יהיה לזה השלכות על שוק הביטוח. לא בטוח שעוד 10 שנים אנשים יקנו רכבים כמו שהם קונים היום. אז אם אנשים יקנו פחות רכבים הביטוח יתאים את עצמו למודל הזה.
"אני רוצה להדגים לך משהו: אם יהיה רכבים אוטונומיים אז נולד סיכון חדש – של סייבר – שיהיה ארגומנט שהוא סיכון חדש שיכול לקרות לרכב ואז נראה דברים חדשים עם טכנולוגיה חדשה שתאפשר לעולם הביטוח לזקק טוב יותר את הסיכון ולהתאים לו עלויות מדויקות יותר, אישיות יותר.
"היום אני יודע שהנהג בן 40 ונוסע ברכב מסוים. בעתיד זה יהפוך להיות עם הרבה יותר פרמטרים שעל בסיסו ניתן יהיה לתת הצעות מדויקות יותר. עליך אני יודע שאתה עיתונאי שיש לו הרבה יותר סיכון מרופא. פעם שניה נוכל להגיע להעדפות של הלקוח ונאלץ להתאים את עצמנו בהתאם".
-הרגולציה תאפשר לכך לבצע התאמות מהירות למציאות המשתנה?
"הרגולציה מתאימה את עצמה למציאות הרבה יותר מהר ממה שחושבים. אנחנו רואים עכשיו שמשרד האוצר רוצה להכניס פרמטר של נסועה לעולם הביטוח. אז אם אתה עובד מהבית, למה לקנות פוליסה זהה? הרי אם אתה עובד מהבית ומכניסים לך את רכיב הנסועה לתמחור זה משנה את המודל.
"אני רוצה שתשים לב לעוד דבר, הגופים המוסדיים לא יישארו רק בתחומי הביטוח אלא יכנסו לעולמות אחרים. מישהו באמת חושב שכלל ביטוח לא הייתה יכולה להיכנס לעולם האשראי הצרכני בלי לקנות את MAX? אז בגדול אני מניח שגם כאן נמשיך להישען על ביטוח ולעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב. אבל יהיו כאן הזדמנויות להתפתח בכיוונים נוספים וחדשים לנו".
- איך אתה רואה את עסקת כלל ו-MAX?
"עסקת MAX היא דוגמה מצויינת של כניסה לעולם החדש. יש כאן סינרגיה שיכולה להיות טובה לכולם כי בסופו של יום מסתכלים על הלקוח בצורה הוליסטית וזו עסקה מעניינת בין אם היא תאושר ובין אם לאו".
- אתה מנהל הכסף הגדול בישראל, איפה אתה נמצא בהשקעות אלטרנטיביות?
"ההשפעה של שוק ההון על גוף מוסדי היא אדירה. אנחנו רוצים לצמצם את התנודתיות של שוק ההון על הרווחים שלנו. חלק גדול מההשקעות שלנו מתנהל תחת מדיניות של 'איך לצמצם את התנודתיות הזו'. התחלנו לפני שנתיים ליישם מדיניות השקעות אלטרנטיביות שאנחנו מקצים לה הרבה משאבים ניהוליים וארגוניים והרבה כסף.
"בהשקעות האלטרנטיביות אנחנו לוקחים בחשבון גם היבטי ESG וזה תורם לנו לא מעט. גם במיצוב שלנו מול הלקוחות וגם אצל גופים בינלאומיים שאנחנו עובדים איתם. יש לנו לא מעט השקעות מהסוג הזה".
