אם ניסיתם לברר עם בעלי השליטה והמנהלים של רשתות השיווק על ההיערכות שלהם לחגים גילתם תמונה מעניינת מאוד. הם היו הפעם זהירים, ועוד איזה זהירים. הם כבר לא נקבו במחירים ספציפיים של מוצרים ספציפיים, הם כבר לא דיברו כמו בשנים עברו ונסביר במה דברים אמורים.

רשות התחרות מנהלת בדיקה/ חקירה שאמורה להיות היקפית נגד רשתות השיווק. הטענה המרכזית היא שבראיונות בכלי התקשורת הם נהגו לתאם בינהם דברים (מחירים?!) רשות תחרות פשטה על משרדים, לקחה מסמכים ולקחה מחשבים אבל ליבת הנושא לא פשוטה כלל ועיקר. עם מנהל של רשת X בא לתוכנית טלוויזיה ונוקב במחיר הכי זול שלו, נניח לדבש רגע לפני ראש השנה, הרי קל וחומר שהמתחרה ייישר עם המחיר הזה קו. זה נכון גם לזעקות שבר על מחסור, נניח בעופות. מחסור הוא שם קוד להעלאת מחיר, או הכשר למחיר גבוה.
 

עוד ב-

ריסוק מערכת המשפט תמיט אסון כלכלי - סיפורה של כרוניקה ידועה מראש | טור שישי

לכתבה המלאה

זו ליבת הטענה, כיצד מוכיחים אותה? זה כבר סיפור אחר. אבל נראה שצילה הגדול של מיכל כהן, מנהלת רשות התחרות, עושה את שלו וכולם היו זהירים, הרבה יותר זהירים. ולא זו אלא אף זו, אם דיברתם עם מנהלי רשתות השיווק שמעתם דברים מעניינים: כולם מסכימים שהציבור רוצה לקנות בזול, וכולם מבטיחים שהם הכי זולים - זו התחרות, בלי טריקים ובלי שטיקים - זול, שירות ותחרות.

קאר שולץ, טבע ואיך נגמר לו חוזה

השבוע הזה היה ללא ספק של טבע. או נכון יותר של קאר שולץ. טבע זימנה עיתונאים והציגה  לשוק את תוכנית העבודה שלה. זה באמת לא משנה מה תוכנית העבודה אבל מה שכן משנה היה שקאר שולץ אמר בדרכו ייחודית שלא בטוח שהוא יבקש להאריך את החוזה שלו בשנה הבאה.

טוב, מי שמכיר את עולם ה-understatement של מנהלים בסדר גודל של שולץ הבין היטב את משמעותם: הוא הולך הביתה. אלא אם....אבל נעזוב את זה.

קאר שולץ מונה לתפקיד מנכ"ל טבע בחודש ספטמבר 2017. הוא לא התלהב מהתפקיד ולא בטוח שאלמלא הנדיבות שהפגין הדירקטוריון, היה לוקח את התפקיד. הדירקטוריון אגב, הסכים לשלם לו שכר ותגמולים נוספים בעלות של יותר מ-90 מיליון דולר (כן, זו לא טעות) וזה נכון לסוף 2021, כך שבנקל, הסיפור של קאר שולץ עם טבע היה שווה לו יותר מ-100 מיליון דולר (במונחי עלות לטבע).

אבל טבע לא שילמה את הכסף הזה סתם. ארז ויגודמן עזב את טבע קצת יותר מחצי שנה לפני שמונה שולץ. טבע איבדה אז יותר מ-80% מערכה תוך שנתיים וחצי. החברה אז הייתה מסובכת עם חוב של 40 מיליארד דולר - יותר מהשווי שלה - ולכולם היה ברור שמי שמכניס את עצמו לסיפור של טבע, צריך לצאת ממנו מתוגמל היטב.

שולץ העביר את טבע תהליך התייעלות והבראה משמעותי והוריד את החוב בתהליך עקבי ואגרסיבי בחצי, כלומר ל-20 מיליארד דולר אבל בדרך קרה עוד משהו - פרשת האופיואידים.

כאילו לא היו צרות בעולם הזה קמו שורה ארוכה של מדינות בארה"ב והגישו תביעות נגד יצרני תרופות, משווקים, סוכנים וכן הלאה שהשורה התחתונה שלהן הייתה כי החברות הללו גרמו להתמכרות למשככי כאבים חזקים ומכאן גרמו אף למותם של כמה מאות אלפי אמריקאים.

טבע לא העריכה נכון את עוצמת התביעות ואת העמדה של בתי המשפט שם ולאט לאט התגלתה תמונה מבהילה: בתי המשפט נוטים לטובת התובעים, מה שהביא למסקנה - כדאי להסתדר לפני שתהיה הכרעה שממנה כבר אי אפשר יהיה לצאת, בטח לא טוב.

שנים של הליכים משפטיים עברו, ובסופו של יום קאר שולץ הוביל את טבע להסדר (שעדיין לא אושר סופית, אבל זה הסדר שהתקבל על דעת כל הנוגעים בדבר) בעלות מוערכת (כרגע) של 4.35 מיליארד דולר שטבע תיאלץ לשלם על פני 13 שנים.

אז אפשר לשפוט את השנים של קאר שולץ במחיר המניה (הוא אגב אומר שהוא מאוכזב מעצמו שלא הצליח לאושש אותה) אבל אפשר גם להסתכל על הדברים אחרת (הזווית שאנחנו בוחרים לראות) והיא ששולץ לקח חברה חבוטה, חבולה שחיה על כרעי תרנגולת. חברה שהייתה כמה שנים לפני כן, פאר התעשיה הישראלית. עצר את הדימום האיטי שלה והחזיר אותה לחיים. נכון, יקחו עוד הרבה שנים עד שטבע תחזור למה שהייתה, אם בכלל. אבל שולץ משאיר חברה הרבה יותר בריאה מאיך שקיבל אותה, ועל הדרך הפך לאיש עשיר מאוד. שיהיה בהצלחה לכולם.