ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים מנתח את ביצועי הכלכלה המקומית בעיניים אופטימיות. להערכתו האינפלציה תתכנס עד לסוף השנה ל-3% בעוד ריבית בנק ישראל תעלה יותר מהתחזיות המוקדמות ותגיע לרמה של 4.25%. בהר מזהיר כי השינויים שחלו בכלכלה המקומית בתקופה האחרונה אינם זמניים.

"המחירים עולים, הריבית עולה, אפקט העושר שלילי והצריכה הפרטית לא עוצרת בינתיים. כך לדוגמה הפדיון ברשתות השיווק עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר 2022 בקצב שנתי של 4.3%. זה אולי לא קצב גידול חריג ביחס לממוצע שהיינו מצפים לאורך זמן, אך בהינתן הירידה בכוח הקנייה של הציבור, אלו נתונים מעט מפתיעים.

"השכר הממוצע עולה בשיעורים גבוהים, אך הוא עדיין לא מפצה על עליות המחירים והריביות. משקי הבית נוטים להחליק את הצריכה על פני זמן, כלומר הגדלת תשלום המשכנתא לא מתורגמת מיד לירידה בצריכה. עם זאת השינויים שחלו בשנה האחרונה אינם בעלי אופי זמני, ולכן כל עוד הצריכה לא מתמתנת זה אומר שנראה ירידה בשיעור החיסכון של משקי הבית.

"מבחינת המדיניות, גם אם האינפלציה היא בהשפעת גורמי צד ההיצע, המדיניות פועלת להפחתה דרך צד הביקוש. ככל שהצריכה מגלה עמידות, זה מחזק את הצורך בהותרת הריבית גבוהה לאורך זמן ממושך.

"השכר הממוצע באוקטובר היה גבוה ב- 5.4% לעומת שנה שעברה. בחלק מענפי המשק ניתן לראות האצה בעליות השכר. בתעשייה לדוגמה עלה השכר בשלושת החודשים האחרונים בקצב שנתי של כ- 7% ובמסחר ב- 8% (נתוני מגמה). עליות שכר אלו צפויות להימשך נוכח הסכמי שכר שיחתמו השנה במגזר הציבורי, ושישליכו על המגזר הפרטי. הקצב הנוכחי של עליית השכר אינו תואם את יעד האינפלציה, והבנקים המרכזיים נושאים עיניהם היום בעיקר לנתון הזה של השכר.

"מדדי המחירים של החודשים הקרובים יושפעו מצעדי הממשלה: המסים על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים בוטלו, ואלו צפויים להשפיע על מדדי המחירים לחודשים ינואר ופברואר. האוצר בוחן את התייקרות מחירי החשמל, המים והארנונה, ויתכן שנראה התייקרויות מתונות יותר (בעיקר בחשמל). צעדי הממשלה עשויים להפחית את תחזית מדד המחירים לחודש ינואר, אך בהסתכלות שנתית היכולת של הממשלה להשפיע על האינפלציה דרך מסים פחתה. האינפלציה תהיה מושפעת בעיקר מהסכמי השכר במשק. אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ברמה של 3%.

"האוצר פועל ללא תקציב מאושר ויהיה צריך למצוא מקור תקציבי להפחתות המסים, סבסוד הצהרונים, שיפוי חברת החשמל ואולי גם הרשויות המקומיות. ההסכמים הקואליציוניים יצטרכו לבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה ויחד עם הסכמי השכר הם ישפיעו בעיקר על המחצית השנייה של השנה. הכנסות המדינה ממסים צפויות להיות נמוכות השנה ביחס ל- 2022, זאת בעקבות ירידה בפעילות בנדל"ן ובהייטק וכן פגיעה ברווחיות החברות. הגירעון התקציבי עשוי לכן לגדול באופן ניכר.

"התשואות הארוכות בישראל מתואמות עם המגמה בעולם, אך ניתן לראות שהפער בין התשואה לעשר שנים בארה"ב לעומת ישראל הצטמצם באופן ניכר והוא נמוך עתה מ- 20 נקודות בסיס, לעומת 40 נקודות בסיס בסוף ספטמבר. ירידת הפער משקפת להערכתנו שחיקה מסוימת ביתרון הפיסקלי שהיה לישראל לעומת העולם" הוא אומר.

באשר לריבית בנק ישראל, אומר בהר, כי "בנק ישראל העלה את הריבית ב- 0.5% לרמה של 3.75%. חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכה שהריבית תתייצב על 4%, כלומר עוד עליית ריבית אחת. הנגיד ציין שלהערכתם האינפלציה היא רוחבית מבחינת הסעיפים, וכן שהם סבורים שהיא גם אינפלציה של ביקושים, כלומר לא רק השפעה של צד ההוצאות (התאמות שכר, מחירי יבוא וכדומה).

עוד ב-

מה הפחיד את הנגיד? בשוק ההון מתחילים באמת לדאוג מהממשלה

לכתבה המלאה

"אינפלציה מסוג זה מצדיקה לכן העלאות ריבית. אנו מעריכים שצד הביקושים, אולי אינו הגורם לאינפלציה הגבוהה, אבל העלאות הריבית לא מיתנו עד כה את הביקושים במשק באופן ניכר, כפי שניתן היה לצפות, ולכן הריבית הגבוהה צפויה להיוותר עמנו לאורך זמן. בנק ישראל הפחית את תחזית הצמיחה לשנה זו לשיעור של 2.7%, והוא מעריך שהגירעון התקציבי יעלה ל- 1.8% מהתוצר. אנו צופים ריבית של 4.0% בהחלטה הבאה בפברואר, וסיכוי מסוים שנראה גם ריבית של 4.25% בהמשך השנה" הוא מסיים..