רילוקיישן, בריחת משקיעים, הוצאת כספים מישראל, שחיקת השקל, המהפכה המשפטית - המושגים האלה רצים לנו כל היום מול העיניים באתרי החדשות השונים. האם אפשר בכלל להעביר כספים מישראל לבנקים זרים? האם מדובר בהליך פשוט? ומה עם ישראלים או תושב חוזרים ועולים המעוניינים להעביר את כספם ארצה?

מאז הפכה המהפכה המשפטית וההפגנות השבועיות לשיחת היום, אנו שומעים חדשות לבקרים על חברות שמעבירות כספים מהארץ לחו"ל. האם מדובר בהליך פשוט? כמו תמיד, הדבר תלוי נסיבות. ראשית חשוב לדעת מהי הסביבה הרגולטורית בה אנו פועלים.
 

עוד ב-

תוספת שכר של עשרות אחוזים: זה ההסכם הקיבוצי המשודרג שנחתם

לכתבה המלאה

חובת ניכוי במקור בהעברות לחו"ל

פקודת מס הכנסה מחייבת לנכות מס במקור בשיעור של 25% (אלא אם כן נקבע שיעור מס ספציפי אחר) מכל הכנסה המשולמת לתושב חוץ. כפועל יוצא, מבקשים הבנקים בישראל, טרם להעברת כספים לחו"ל, לקבל פרטים על מטרת העברה, ולרוב יידרשו מן המעביר להציג אישור לפטור מניכוי במקור מפקיד השומה, בלעדיה יסרבו לבצע את ההעברה.    

מניעת הלבנת הון

כגורם האמון על העברת הכספים, ניצבת המערכת הבנקאית בחזית המאבק במניעת הלבנת הון, וכפופה למערכת שלמה של דינים המחייבת אותה בהעברת דיווחים שוטפים לרשות למניעת הלבנת הון. בהתאם לכך, הבנקים בישראל מחויבים להעביר דיווח על כל פעולה חריגה, לרבות העברת או קבלת כספים מחו"ל, לרשות למניעת הלבנת הון. לפיכך, בכל העברה לחו"ל ידרוש מכם הבנקאי פרטים ומסמכים המפרטים את מטרת העברה והקשר שלכם למקבל ההעברה. במקביל, בעת קבלת כספים מחו"ל, יעכב הבנק בישראל את הכסף בחשבון מעבר, ולא יעביר את הכסף לחשבון הבנק שלכם עד לקבלת פרטים ואסמכתאות באשר למהות הכספים שקיבלתם זהות המעביר ועיתים אף הוכחה לדיווח על הכספים לרשות המיסים.

תקן CRS -  Common Reporting Standard

לאחרונה נוסף לשורת כללי הדיווח המוטלים על הבנקים, חובת דיווח נוספת, מכח תקן CRS אשר פורסם על ידי ה OECD ואמץ על ידי המחוקק הישראלי. בקצרה- תקן crs  הוא תקן עליו חתומות מדינות שונות בעולם, ביניהן ישראל, מחייב העברת מידע בין מדינות בנוגע לחשבונות בנקאיים של תושבי חוץ. התקן מחייב מוסדות פיננסיים לאסוף מידע בנוגע לחשבון בנק של תושבים זרים, ומחייב אותם להעבירו למדינת התשובות של בעל החשבון, וזאת אף ללא פניה מצד אותה מדינה. המשמעות היא, שבנק ישראלי המנהל חשבון זר, או לחילופין בנק זר בו מתנהל חשבון של לקוח ישראלי, יעבירו את מלוא המידע הנוגע לאותו חשבון למדינת התושבות של הלקוח.

אילו אתגרים מעוררת העברת כספים בין לאומית?

שילוב חובות הדיווח המוטלות על הבנקים הוביל לכך שהבנקים בישראל מציבים מגוון תנאים בפני לקוחות המעוניינים להעביר כספים מהארץ לחו"ל או להיפך.

בעת הוצאת כספים מישראל לחו"ל, תדרשו להציג לבנק הסברים באשר למטרת ההעברה זהות הנעבר, מהות התשלום, ואישור על ניכוי (או פטור מניכוי) מס במקור. כאמור, הכלל קובע ניכוי מס במקור בעת העברת הכנסה חייבת לחו"ל, אלא שבמקרים רבים העברת הכספים איננה קשורה לתשלום הכנסה כלשהי. בהתאם לכך, נקבע פטור מניכוי מס במקור להעברות שונות לחו"ל – כך לדוגמה, העברת כספים לרכישת נדל"ן בחו"ל, תשלום שכר לימוד בחו"ל, רכישת כרטיסי טיסה בחו"ל וכו', העברות אלו פטורות מניכוי מס במקור.        
בחלק מן המקרים, יסתפק הבנק בהצהרת הלקוח, במילוי טפסים, וקבלת אסמכתאות להוכחת מטרת התשלום, בחלק מן המקרים ניתן יהיה לבצע את ההעברה על סמך אישור רואה חשבון בנוגע למטרת העברה וסיווגה כפטורה מניכוי במקור, ובחלק מן המקרים יידרש הלקוח להמציא אישור על פטור מניכוי מס במקור חתום על ידי פקיד השומה.

בכל הנוגע להכנסת כספים לישראל, ידרוש מכם הבנק למסור פרטים על מהות התשלום, להציג אסמכתאות על התשלום ולהראות כי התשלום מדווח לרשות המיסים. כך לדוגמה, בקבלת שכר טרחה מלקוח בחו"ל, יידרש הלקוח להציג חוזה התקשרות, וחשבונית מס שיצאה בגין התשלום. וכך לדוגמה, במקרה של העברת כספים מחשבון בנק המנוהל על ידי הלקוח בחו"ל לחשבונו בישראל, יידרש הלקוח להציג אסמכתא, או אישור בעל מקצוע העוסק בתחום, לפיו הכספים שהופקדו בחו"ל דווחו לרשות המיסים בישראל.

ביקורת על מקור הכספים המועברים ואישור פטור מניכוי במקור

טרם להעברת כספים לחו"ל, חשוב לוודא כי בידי הלקוח אסמכתאות המעידות על מקור הכספים. ככל שהכספים המועברים הופקדו מלכתחילה בחשבון הבנק, או שמקורם במימוש נכסים סביר להניח שלא תתקלו בקשיים מול הבנק, למעט ענין הניכוי במקור. ואולם, ככל שמדובר בכספים שהועברו ממקורות שונים, יש חשיבות לבחינה מוקדמת וקבלת ייעוץ לגבי הכספים המועברים – בין אם מדובר בהעברה מישראל או לישראל. במקביל, ככל שהבנק מציב קשיים בנדון, חשוב לבחון את סוגית הניכוי במקור מול אנשים המקצוע הרבלנטיים.