יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון מעריך שיהיה קשה לממשלה לחרוג מתקרת ההוצאה שמצויה בבסיס התקציב, אולם הבעיה נמצאת בצד הכנסות המדינה. הירידה הצפויה בהכנסות תיצור גירעון שימומן באמצעות הנפקות אג"ח שלדעת כץ יגדלו משמעותית בתקופה הקרובה.

"בחודשים הקרובים האוצר צפוי להגדיל את היקף הגיוס השבועי מ-1.35 מיליארד שקל לאזור 2-2.25 מיליארד שקל. בחודשים יוני-דצמבר צפוי פדיון סחיר (קרן וריבית) של 55 מיליארד שקל כשבאותה תקופה צפוי גיוס בהיקף דומה. להערכתנו, הגידול בגיוס לא צפוי להעיב על שוק האג"ח בצורה משמעותית, אם כי קשה לצפות חזרה לפערי שליליות מול ארה"ב".

"הסיכון היותר ממשי" אומר כץ, "הינו הרעה בסביבה הפיסקאלית. בשנת 2024 שילוב של המשך התרחבות מתונה (צמיחה סביב 2.5% ב-2024) עם המשך גידול בהוצאות הממשלה צפוי להביא לעלייה נוספת בגירעון התקציבי לכיוון 4% תוצר".

באשר להחלטת חברת דירוג האשראי S&P להותיר את הדירוג של ישראל ללא שינוי אומר כץ כי מדובר בסך הכל בחדשות טובות. "ביום שישי S&P הודיעה על אי שינוי דירוג האשראי של מדינת ישראל (AA מינוס) עם אופק יציב. החברה מדגישה את הסיכון בגין החקיקה המשפטית, אך סבורה שתושג פשרה עם הסכמה רחבה. S&P צופה שישראל תצמח ב-1.5% בלבד (ו-3.5% ב-2024) על רקע מדיניות מוניטארית מרסנת והתמתנות בקרב מדינות הסחר העיקריות (ארה"ב: 0.7% ואירופה: 0.3%)".

"הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ב-2% בלבד השנה, היצוא ב-0.5% וההשקעות ב-1.5%. הגירעון התקציבי צפוי להגיע ל-2.5% תוצר השנה. העודף בחשבון השוטף צפוי לנוע סביב 3%-3.5% תוצר בשנים 2023-2026 לאחר 3.8% ב-2022. בנק ישראל מתקרב לסיום מחזור ההידוק המוניטארי".

"בסך הכול, שמירה על אופק יציב מהווה חדשות חיוביות ולמרות ההתמתנות הצפויה בפעילות השנה, S&P אופטימית לגבי השנים הבאות. S&P מעט פחות מודאגת מיישום חד צדדי של החקיקה המשפטית (יחסית למודיס אשר פרסמה כ-10 ימים בלבד לאחר הקפאת החקיקה)" הוא אומר.

עוד ב-

בנק לאומי: בקצב הזה הגירעון השנה יהיה כפול מהתחזיות

לכתבה המלאה

באשר למדד המחירים לצרכן, אומר כץ כי להערכתו המדד יעלה ב-0.4% ואילו בחודש מאי יעלה המדד ב-0.6%.