יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, פנה ב-17 בספטמבר 2026 לשרת התחבורה, שר הביטחון, שר האוצר, שר הכלכלה והשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות, בקריאה להתערבות דחופה במגעים למכירת חברת צים לחברת הפאג לויד ב-4.2 מיליארד דולר. במכתב מבקש כספי מהממשלה לעצור את המהלך בטרם תתקבל החלטה סופית, ומציג שורה של טענות בנוגע להשלכות האפשריות של העסקה.

לדברי הוועד, הארכה שניתנה להפאג לויד לצורך הגשת הצעה משופרת מאריכה את תקופת חוסר הוודאות סביב עתידה של צים. לטענתו, המצב כבר מוביל עובדים לבחור לעזוב את החברה בשל החשש בנוגע לעתידם התעסוקתי. בנוסף, נטען כי חוסר הוודאות מקשה על צים לחדש שיתופי פעולה מסחריים ולחתום על חוזים ארוכי טווח, ובכך פוגע בפעילותה השוטפת. הוועד טוען גם כי העיכוב בהחלטה מרחיק משקיעים ישראלים שעשויים להיות מעוניינים לרכוש את החברה במצבה הנוכחי, ללא מעורבות של גורמים זרים.

במכתב דוחה הוועד גם את הטענה שלפיה מצבה הכלכלי של צים מחייב את העסקה. לטענת הוועד, מדובר בטענה שאינה נתמכת במספרים, וכי על פי הדוח הרבעוני האחרון צים היא חברה בינלאומית מבוססת, הפועלת ב-154 מדינות, באמצעות 220 סניפים ופוקדת 300 נמלים.

גם הטענה בדבר היתרון שבהרחבת פריסת הקווים וקבלת גישה ל"סלוטים" במזרח הרחוק אינה מקובלת על הוועד. במכתב נטען כי צים כבר מחזיקה בנוכחות גלובלית משמעותית, וכי תלות בתשתיות של חברה זרה עלולה לפגוע בעצמאותה וליצור סיכון במקרה של חרמות, חילופי שלטון עוינים או שינוי במצב הפוליטי באירופה.

טענה נוספת שנדחית נוגעת לגישה למאגר המכולות של הפאג לויד. הוועד טוען כי לצים כבר קיים מאגר מתקדם של מכולות רגילות ומכולות קירור, ולכן אין בכך יתרון שמצדיק את העסקה. לטענת העובדים, הסתמכות על מכולות זרות עלולה ליצור תלות דומה לזו שעלולה להיווצר בהסתמכות על צי אוניות זר.

במכתב מתייחס כספי גם להיבטים הביטחוניים והאסטרטגיים של העסקה. לדבריו, מספר גורמים מקצועיים כבר התריעו מפני האפשרות שהמהלך יפגע בזיקה של צים למדינת ישראל. בין היתר מצוין כי שרת התחבורה מירי רגב הבהירה במכתב מפברואר 2026 כי יש להשתמש בכלים משפטיים כדי להבטיח שהעסקה לא תצא לפועל. עוד מוזכרות התרעות של ראש רח"ל ומנהל רשות הספנות והנמלים, שלפיהן פיצול החברה ודילול זיקתה לישראל עלולים להוות איום אסטרטגי בשעת חירום.

הוועד מפנה גם לבחינה שערך האלוף במיל' גיורא איילנד במאי 2026, שלטענתו קבע כי החברה הישראלית שתישאר לאחר המהלך לא תוכל לספק את הצרכים הלאומיים והביטחוניים של ישראל. בנוסף, במכתב נטען כי ההתפתחויות הפוליטיות בגרמניה ממחישות את הסיכון שבהפקדת נכס אסטרטגי הקשור לרציפות האספקה של ישראל בידי תאגיד זר.

סוגיה נוספת שבה עוסק המכתב היא "מניית הזהב" של המדינה. ועד העובדים טוען כי הדרישות הפורמליות שנקבעו לפני 22 שנה נועדו למנוע השתלטות עוינת ופירוק של צים, אך אינן מעניקות מענה מספק לצורכי המדינה במצב חירום. לטענת הוועד, התרומה של צים בזמן מלחמת "חרבות ברזל" נבעה בראש ובראשונה מעוצמתה כחברת ספנות בינלאומית גדולה, ולא רק מהחזקת מספר מינימלי של אוניות.

בסיום המכתב מזהיר הוועד גם מפני פיצול החברה. לטענתו, אין ודאות שהמבנה החדש יאפשר ל"צים החדשה" להתקיים לאורך זמן מבחינה כלכלית, ואם החברה לא תשרוד, ישראל עלולה להידרש להקים מחדש תשתיות ספנות ולהכשיר כוח אדם מקצועי מאפס.

עוד ב-

רשות המסים שולחת לכלא: סוכן הביטוח שהעלים מיליונים משלם ביוקר

לכתבה המלאה

כספי מסכם את פנייתו בקריאה לממשלה שלא לאשר את העסקה, להשתמש במניית הזהב כדי להגן על האינטרסים הלאומיים ועל עתיד העובדים, ולפעול לשמירת צים כחברה ישראלית עצמאית וחזקה.